שוב בועטת
ינו 29
(צילום: יוסי צבקר)
חיים נוי על "הכתובה", בתיאטרון הספרייה: הקומדיה של אפרים קישון היא פנינה תיאטרלית נוקבת, מרגשת ומצחיקה.
"הכתובה", מאת אפרים קישון, המוצגת בתיאטרון הספרייה ברמת גן, היא פנינה תיאטרלית הזוכה לעדנה מחדש, והיא שוב בועטת, נוקבת, מרגשת ומצחיקה. קישון, שבימים אלה מלאו 13 שנים למותו, כתב את המחזה בשנת 1959 וההצגה הפכה ללהיט בקרב הצופים, הועלתה בעברית ובאידיש, בארץ ובחו"ל, וגם הפכה לסרט.
העברית המליצית השזורה לאורך ההצגה היא קישונית מובהקת ורבים רואים במחזה הזה אחד המשובחים שבמחזותיו. העלילה עוסקת בכמה נושאים שהיו על הפרק באותם שנים ובהם יחסי העירונים ואנשי הקיבוץ, הצורך בכתובה ועקרונות מוסד הנישואין, וחלוקת התפקידים במשפחה. זהו מחזה שבו אבי המשפחה שולט ביד רמה במשפחתו ובאורחות חייה – עד המהפך.
מעשה בשרברב אלימלך בנצור ובאשתו שפרה, יוצאי קיבוץ החיים בעיר הגדולה, בשנות ה-60. בתם איילה, סטודנטית לפסיכולוגיה, עומדת להינשא לרוברט, למך מושלם, סטטיסטיקאי בהשכלתו ונצר למשפחת רבנים, ואמו היא השלטת בכל. משפחת החתן מבקשת לראות את כתובת המחותנים כדי שהחתונה תתקיים כהלכה. אולם, בני הזוג בנצור אינם מוצאים את הכתובה ובכלל לא בטוחים שנישאו בקיבוץ. הרעיון להתחתן מחדש אינו מתאים כעת לשפרה ובני הזוג עומדים בפני פיצוץ מסגרת הנישואין. מ"מ מקום מזכיר הקיבוץ שנקרא לעזרה, רק תורם למהומה רבה יותר – עד לסיום המפתיע.
ניר מנקי נכנס לנעליו הגדולות של מאיר מרגלית שהיה השחקן הראשון שגילם את אבי המשפחה הרודן שעל פיו יישק דבר, בהצגה בתיאטרון האוהל ב-1961 . מנקי משחק נפלא והסצנה שבה הוא מבקש מחדש את ידה של שפרה, פשוט מצוינת.
ענת זמשטייגמן רבת הכישרון מגלמת את שפרה במשחק משובח והולם את מידותיה של הרעיה הצייתנית, שהופכת לדיירת משנה בבית המטורלל שבו אנו צופים.
מיכאל גמליאל מגלם יפה מאוד את בוקי, ממלא מקום מזכיר הקיבוץ שנקרא לסיוע בפתרון תעלומת היעלמות הכתובה ורק תורם לפילוג בני הזוג הצעיר ולמהומה בדירה. טל וייס בתפקיד רוברט נראה ונשמע כ"יורם" מדופלם, עוד בתקופה שהמונח בכלל לא היה שגור בשפה. וייס מגיש משחק מעולה והרצינות התהומית שלו רק מעוררת פרצי צחוק ותשואות.
דניאל היב, שחקנית בעלת פוטנציאל רב, מגלמת להפליא את איילה, בתם של בני הזוג, ומפגינה יכולת משחק משובחת, דרמטית, קומית ומרגשת כאחד. פזית ירון-מינקובסקי מצליחה לעתים לגנוב את ההצגה בתפקיד השכנה יפה, ומדגימה משחק קומי משובח ודמות ציורית ראויה לציון, כאשר היא עוגבת על השרברב.
הבמאי אבישי בן גל חתום על ההפקה המרשימה, רוויה בסצנות מוצלחות, מצחיקות ומרגשות כאחד, ואין ספק כי זהו אפרים קישון בגדולתו.
כאן המקום להרעיף מחמאות מיוחדות לנטשה מנטל, מעצבת התלבושות מהבכירות והמקצועיות בענף התיאטרון. התלבושות הן יפות, לפעמים אף הזויות (במיוחד תלבושותיה של השכנה יפה ונעליו של רוברט). סלבה מלצב עיצב את התפאורה המוצלחת של בית המגורים במשפחת השרברב. יאיר סגל עיצב תאורה הולמת וראויה.