שווה פוסטר

(מארכיון העיתונות העברית ג'ייפרס)

גילה אלמגור בת 76 , היום. בנובמבר 1956 היא הייתה, עדיין, כפי שנכתב בעיתון דבר, "שחקנית התיאטרון הצעירה", בוודאי יחסית לרפאל קלצ'קין, במחזה של אפרים קישון, שחור על גבי לבן, סאטירה על יחסי העדות בישראל. מה שמוכיח, שדבר לא השתנה מאז. הקשר עם קישון נמשך גם בשנות ה-60 ואלמגור הופיעה בסרטים כסאלח שבתי וארבינקא, שניהם לצד חיים טופול.

גם בעשורים הבאים המשיכה הקריירה הקולנועית שלה לשגשג. עד כה הופיעה ביותר מחמישים סרטים. בשנות ה-70 , לדוגמה, שיחקה במלכת הכביש, הבית ברחוב שלוש, וגם תפקיד של שופטת רוסיה בסרטו של מנחם גולן, הבריחה אל השמש, שבו כיכבו יהודה ברקן וג'רלדין (בת של ) צ'פלין, לורנס הארווי ועוד שחקנים אורחים מחו"ל.

ב-1973 , גילה אלמגור הייתה "שווה פוסטר", כמו שאמרו אז, בלהיטון. באותה שנה הוציאה את האלבום במועדון הזמר של לולה הקטנה, בו שרה בין השאר את אני נערה שמרנית, הגרסה העברית לשיר המפורסם של ארת'ה קיט. שש שנים קודם לכן, ב-1967 , אלמגור הוציאה תקליטון , ארבעה משירי אריס סאן, למלים של יעקב שבתאי.

בימים אלה, אלמגור מופיעה לצד רן דנקר בהצגה נעצר בחצות.