שייקספיר היה נהנה

(צילום: יוסי צבקר)

חיים נוי אהב את קומדיה של טעויות בבית צבי, שייקספיר הזוי ומבדר בסגנון מחזמר.

קומדיה של טעויות הוא מופע מבדר והזוי, עשוי היטב, שאפילו ויליאם שייקספיר, אין ספק, היה נהנה למראה הבלילה בסגנון מחזמר מודרני, בהפקה החדשה של בית צבי. הבמאי מיטקו בוזקוב להטט עם להקת שחקנים נהדרים והתוצאה מענגת ביותר. הוא לא חסך אפקטים, פעלולי במה ואפילו אקרובטיקה ובנוסף העלה על הבמה קטנוע אמיתי.

המחזה הוא כנראה הראשון שכתב שייקספיר הצעיר ואחת ההפקות המוצגות ביותר ברפרטואר הבינלאומי וגם הפופולארית מבין מחזותיו. כל הפקה מתירה לעצמה דרור ליצירתיות ומעלה את ההצגה בסגנונות שונים, בלבוש מודרני, כמיוזיקל או כשעטנז המורכב מרבדים משונים ומתרחש באתרים רבים ומגוונים.
העלילה מתמקדת בחילופי זהויות בין שני תאומים, שניהם בשם אנטיפולוס. השניים נפרדו כתינוקות בעת סערה בים, וכל אחד מהם נקלע לעיר אחרת. הסיפור מסתבך לאחר שכל אנטיפולוס מוצא לעצמו משרת בשם דרומיו שגם הוא אחד מתאומים שנסחפו באותה סערה. כמובן ששני הזוגות אינם יודעים זה על זה, והבלבול מתחיל כאשר הם נקלעים לאותה עיר. כל צמד נקלע לתרחישים שונים ומשונים עד לסוף הטוב והכול בא במקומו בשלום.
קומדיה של טעויות היה המחזה השייקספירי הראשון שהוצג בארץ, בעברית, לפני 104 שנים, בבית הספר לבנים של אגודת כל ישראל חברים בירושלים. כמו בימי שייקספיר, לוהקו להצגה בנים בלבד. ב-1964 הועלתה ההצגה לראשונה על במה מקצועית, בתיאטרון הבימה, בתרגום של דן אלמגור שאף זכה לפרסים רבים על התרגום. מאז, הועלתה ההצגה בהפקות רבות ובכל פעם מיקמו אותה הבמאים במקום שונה, בתקופה שונה ובסגנון חדש.
ההפקה של בית צבי היא בלבוש מודרני ועם הרכב נגנים, חברי הלהקה עצמה שיודעים גם לשרוק את המוזיקה המעולה והקסומה של נתן סולומון. המופע משובץ בשירה, מחול, נגינה וכאמור שריקות בביצוע שחר פולאק (המגלם את אגאון, אביהם של התאומים), ונעמה פרידמן. נעמה היא גם זמרת מעולה ופורטת להפליא על פסנתר חשמלי.

נדיר אלדר כאנטיפולוס מסירקוז משחק בצורה מהנה ומבדרת וגם שר היטב. משלים אותו ברוב טעם וכישרון גיל כהן כתאומו, אנטיפולוס מאפזוס. יהב קדוש מפליא לגלם ביכולת וירטואוזית את אחד המשרתים דרומיו, במשחק ובתנועה ואפילו באקרובטיקה. נאור מזרחי מקסים בתפקידו כדרומיו התאום השני. עמית גיל מגלם יפה מאוד את הצורף אנג'לו. קסניה מרקוזה מקסימה בדמות טבחית דשנה ובעלת שפם , נוסח המאמות האיטלקיות.  שני גרובר מוצלחת מאוד כאם המנזר שבו מצא מפלט אחד התאומים. מור כהן, בתפקיד לוציאנה, מפגינה יכולת שירה מצוינת וכישרון תנועה ומשחק נהדרים. נדב הנדלר מגלם היטב את השוטר האהבל, והיוצמכיות שלו בולטת על הבמה. יעל חיימובסקי כאדריאנה, אשת אחד התאומים, מפגינה משחק משובח ויכולת שירה מעולה. אבירם אביטן מתבלט במשחק מצוין כרופא האליל פינץ' . מאי אזולאי, במשחק נעים וראוי לתשבחות, מגלמת מעין כתבת רדיו המסקרת את האירועים. נועה לבנת, מהרכב הנגנים, גם מגלמת את הנערה הפרוצה ומשחקה המוצלח ראוי למחיאות כפיים מיוחדות.
ראויים לציון יהושע אינדורסקי שקפץ לתפקיד השליט בהתרעה של כמה שעות, כשחקן מחליף, ודין עובדיה המצוין, כסוחר איש המאפיה. גם גל זמיר מוצלח כנגן וכמשרת והפנטומימה שלו מעולה.
הנוסח העברי, הפעם של דורי פרנס, עכשווי , קולח ומוצלח מאוד. עיצוב התלבושות של יהודית אהרון, בין השאר של שמלות מרשרשות, תחפושות של הרופא , השוטר ובמיוחד של אלכסה לרנר בדמות צעיר פוחח עם סיגריה בזוית פיו – מצוין. הודיה אביטן, חברת הלהקה, אחראית לכוריאוגרפיה המופלאה , המצוינת ושובת עיניים. סשה ליסיאנסקי אחראי לעיצוב התפאורה היפה וסשה סיקרין, לתאורה הראויה.
שייקספיר בהחלט היה נהנה לצפות בהצגה, למרות שבימים האחרונים צצו הטענות הישנות כאילו לא הוא בעצם המחבר של המחזות. קומדיה של טעויות נחשבת להצגה המצחיקה ביותר שלו. ההפקה המענגת שלפנינו היא שייקספיר וגם בידור בכרטיס אחד.