שיקגו זה כאן

פבר 18

(צילומים: יוסי צבקר)

חיים נוי על המחזמר של התיאטרון הארצי המוצג במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב: נפלא, תוסס ואינו נופל מההפקות בווסט אנד וברודוויי, ולפעמים אף עולה עליהן.

"שיקגו" המוצג במשכן לאומנויות הבמה בתל אביב ובהפקת התיאטרון הארצי הוא מחזמר נפלא ותוסס, שזור בריקודים תוססים ושירים מופלאים, והוא מבוצע בכישרון רב בזכות הבמאי אלדר גוהר גרויסמן להקה של שחקנים נודעים, זמרים ורקדנים ותזמורת בת 14 כלים. צפיתי במחזמר (הסרט אינו נכלל) ארבע פעמים על בימות הווסט-אנד וברודווי, בהפקה נפלאה בבית צבי ברמת גן ועוד הפקה מצוינת במרכז ענב. התוצאה לפעמים עולה על ההפקות המרשימות שצפיתי בהן במקדשי התיאטרון המוזיקלי בחו"ל.

המחזמר "שיקגו" מאת ג'ון קנדר (מוזיקה) ופרד אב ובוב פוסי, מבוסס על מחזה שכתבה בשנת 1926 עיתונאית ב"שיקאגו הראלד טריביון", מורין דאלאס ווטקינס. ההפקה כמחזמר הועלתה על בימות ברודווי בשנת 1975 בכיכובה של  הרקדנית המהוללת צ'יטה ריברה, והפכה בין לילה למיוזיקל מדובר ביותר. מאז נדד המחזמר לבירות עולם רבות וקצר הצלחה רבה ועדיין מוצג גם כיום.

מדובר בעצם בעלילה המוצגת בחלקה כאילו באולם קברט, לפני קהל, עם מנחה ודמויות מופרכות. עלילת המחזמר מתרחשת בשנות העשרים של המאה הקודמת. רוקסי הארט נשואה טכנית לאיימוס התמים ולמעשה היא נושאת עיניה רק להיות כוכבת. אחד ממחזריה מבטיח לעשותה כוכבת, אולם כשהוא נראה לה בלתי מעשי היא פשוט מחסלת אותו. היא נשלחת לכלא בצפייה למשפט העלול להסתיים בגזר דין מוות. בכלא היא נתקלת בוולמה קלי, זמרת ורקדנית מועדונים מפורסמת, המואשמת אף היא ברצח בן זוגה ואחותה לאחר שמצאה אותם במיטה. הן חולקות את שירותיו של בילי פלין, פרקליט מפולפל שמאמין רק בכסף, והרבה, ומבטיח לחלץ אותן מחבל התליה אם ייאותו לסגנון העבודה שלו. בדרך, הן – ושאר האסירות – נהנות משרותיה של מנהלת אגף הנשים בכלא, מאמא מורטון, המגשימה להן את התיווכים וההטבות תמורת מזומנים. העלילה מסתעפת ומסתבכת, אך הסוף הוא כמובן טוב, והשתיים פוצחות בקריירה חדשה של הרוצחות הזמרות.

המיוחד בתצורה המקורית של המחזמר הזה שהכול נעשה על הבמה. התזמורת על הבמה והיא משתתפת בעלילה, יש מספרים  ויש דמיון ומציאות המתערבבים זה בזה, תמונות סוריאליסטיות וקצב מטורף, רווי שירים מדהימים וריקודים. הבמה של אולם הבית של האופרה הישראלית היא עצומת מימדים. התפאורה המדהימה היא של קיר ברזל ענק עם תאי כלא ובו שזורים מאות נורות אדומות המרצדות באור יקרות מרהיב עין. המיוזיקל מפורסם בכך שכל המשתתפים שוהים כל הזמן על הבמה, לרבות התזמורת והם באים והולכים בהתאם לתפקיד. בהפקה הנוכחית התזמורת מוצבת במרומי הבמה, בתאים חשופים,  משמאל ומימין. הקטע המפורסם של תמונת הפתיחה, כאשר וולמה יורדת במדרגות ומשמיעה את השיר הנודע "כל הג'אז הזה", הועבר למרכז הבמה , שם נפתח המסך הקטן וממנו בוקעת וולמה עם שיר הפתיחה והריקוד הנפלאים.

הבמאי אלדר גוהר גרויסמן אחראי כאמור לחגיגת מוזיקה ותנועה תיאטרלית שופעת הברקות בימוי וסצנות נפלאות והסתייע במיכל שי האחראית לכוריאוגרפיה הנהדרת. כוכבות הערב היו רוני דלומי, מלכת מחזות הזמר, כרוקסי הארט, ורונה לי שמעון כוולמה קלי. שתיהן חיות במה עם תנועה מקסימה וביצועים ווקאליים מופלאים. רונה לי שמעון גילתה לאחרונה כי היא בהריון ותחליף אותה בהמשך השנה הגר אנגל, התוססת והכשרונית שכיכבה כבר בתפקיד בהפקה הקודמת במרכז ענב. בהקשר זה משגרת רונה לי בדיחה עצמית וכאשר רוקסי טוענת לפני המושבעים שהיא בהריון כדי להיחלץ מחבל התליה – מפטירה רונה לי שחבל שהיא לא חשבה על תרוץ כזה. עד שתצא לחופשת לידה, רונה לי מציגה סצנה ארוכה בה היא שרה ורוקדת בקצב מטריף וחוזרת על עצמה. נשימות הצופים כבר נעתקו מהמאמץ שלה, אבל – לא. היא ממשיכה כאילו לא קרה דבר.

רן דנקר מגלם את הפרקליט הממולח בילי פלין בכישרון רב וביכולת משחק ובמיוחד ביכולת ווקאלית יוצאת דופן. מגיעות לו תשואות מיוחדות על יכולת להשמיע טון שיר מתמשך במשך כמה דקות, בלי להפסיק או לנשום. (פיאטו במונחי אופרה באיטלקית). את איימוס הבעל התמים והאוהב של רוקסי מגלם דן קיזלר, שמגיש ביצוע שובה לב ומרגש. מירי מסיקה כמאמא מורטון היא שחקנית משובחת וזמרת נפלאה ויש לה את המינון הנכון והידע המקצועי בגילום הדמות בצורה מעוררת כבוד.

אורי אלקיים, זמר מוצלח עם ביצוע אופראי מקסים, מגלם נפלא את העיתונאית מרי סנשיין. יש לציין כי התפקיד אכן כתוב במחזמר לביצוע על ידי גבר (רק בסרט שינה הבמאי את העיקרון). יעל דובר מצוינת כשחקנית, זמרת ורקדנית והיא מגלמת את האסירה הוניאק ההונגרייה שהמנטרה שלה היא "לא מודה" באשמה, כל הזמן. אנה ארונוב מגלמת את האסירה מונה וגם את השופטת, ומהיותה רקדנית מצויינת לכבודה אפילו הוסיפו קטע ריקוד.         

הנוסח העברי הוותיק של אהוד מנור הוא עכשווי וקולח. ליאור רונן אחראי לניהול המוזיקלי המשובח. ניב מנור עיצב את התפאורה המרשימה. דני בר שי עיצב תלבושות ססגוניות  ומרהיבות. קרן גרנק אחראית על עיצוב התאורה המהממת. יוסי אגרי ודור יעקובוביץ עיצבו את הסאונד הצלול. המנצח של התזמורת המעולה הוא גיורא לוננפלד.

אין ספק כי"שיקגו" הוא חוויה לכל אוהבי המיוזיקלס והוא מבריק לא פחות ממה שרואים בחו"ל.

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *