שיר יום הולדת: ספיישל קלפטון
מרץ 30
אריק קלפטון בן 70 היום. הגיטריסט שפעם כתבו את שמו על קירות בלונדון, בנוסח "קלפטון הוא אלוהים", ידע הצלחה גדולה וכאב גדול. הוא היה מסומם ונגמל. הוא חווה אובדן, כאשר בנו הקטן נפל אל מותו. הוא הקים משפחה חדשה. הוא ממשיך לנגן ולהופיע ואולי כבר אינו אותו אלוהים-של-הגיטרה, והגיל בוודאי משפיע, אבל קלפטון היה, ועודנו, רק אחד.
קלפטון ביקר לראשונה בישראל ב-1979 . זו הכתבה המקדימה (פריוויו), שפרסמתי במדור שלי בחותם, מוסף סופ"ש של על המשמר. שניהם כבר אינם. גם השם שתחתיו כתבתי אז בעל המשמר, עופר ניר, כבר אינו בשימוש. אבל אהבתי אותו אז ואני אוהב עדיין. כן, גם את קלפטון. לצערי, עד לרגע זה לא הצלחתי למצוא את הביקורת על ההופעה של קלפטון בתל אביב. אבל היא הייתה מצוינת. בטוח. אי אפשר אחרת.
קלפטון הופיע שוב בישראל כעבור חמש שנים. אינני זוכר באיזו הזדמנת ובאיזה שנה החתמתי אותו על שני האלבומים שלו, אבל העיקר שהחתמתי. הנה הם, מלפנים (בשביל הזיהוי), ומאחור (בשביל להשוויץ).
ויש גם שיר, כמובן.