שני שירים, שני זיכרונות
מאי 11
(צילום: יח"צ)
אבי קורן וניסן פרידמן מספרים ללהיטון.קום על השירים שכתבו לאלבום שיר וזיכרון תשע"ו – 2016 .
שלושים שירים הוקלטו לאלבום שיר וזיכרון תשע"ו – 2016 . זהו השלישי בסדרה שביוזמת יד לבנים, לינקטון ורשת ג', היוצאת בכל שנה לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות צה"ל ונפגעי פעולות איבה. המטרה היא, לאפשר למשפחות להנציח את יקיריהם באמצעות השירים ולאפשר למאזינים להיחשף לסיפורם האישי שנקטע באכזריות ובטרם עת.
בין השירים באלבום, ביצועים מחודשים, כבלדה לחובש (שרית חדד), יורם (ריקי גל, מחדשת את השיר שכתב עלי מוהר לזכר חברו, יורם ביאלר, והלחין ושר במקור יהודה פוליקר), וכשזה נוגע (דנה לפידות).
נעמה הנקין, שנרצחה עם בעלה איתם בפיגוע, בגל הטרור הנוכחי, כתבה את השכיבנו לשלום, שהלחינה ושרה ליאת יצחקי. לראות במקומך, של קובי אפללו, נכתב בעקבות פגישה עם בנו של מי שנחשב לקורבן הראשון של גל הטרור הזה, אלכסנדר לבלוביץ. צוות הדר (דפנה ארמוני, מירי אלוני, לאה שבת ועוד), שרות עוז וגאווה, בהשראת הדר גולדין, שנהרג במבצע צוק איתן.
וישנם השירים הנוגעים אישית במי שכתב ומבצע אותם: דני רובס, אח שכול ליואב, שמת ממחלה קשה בתקופת מלחמת לבנון, כתב ושר את נקישה בדלת. אסי ישראלוף שר זמני בעולם, לכבוד בן דודתו, עמית בוסידן. עמית פרקש, שאיבדה אח, תם פרקש, שרה יום הולדת.
עוזי פוקס שר הפרחים של אתמול וכותב השיר, ניסן פרידמן (איציק ינקלביץ הלחין), סיפר ללהיטון.קום: "השיר נכתב כחלק ממסכת שירי הנצחה ומורשת שאני מחבר לחטיבה 188, בה שירתתי כחובש קרבי במלחמת יום כיפור. החטיבה תפסה את הקו ברמת הגולן, וספגה את מכת הפתע הראשונה של הצבא הסורי. בקרבות הבלימה נפלו 128 מחבריי לנשק. הלוחמים, שרידי החטיבה, השתתפו בהמשך בפריצה לשטח סוריה תוך כדי מעשי גבורה רבים, שעלו במחיר נופלים נוספים. במשך שנים הדחקתי את אירועי המלחמה הנוראה ההיא. בשנת 2013, הוזמנתי לעצרת לציון 40 שנה למלחמה ברמת הגולן, והרגשתי שאני בשל להגשים חלום ישן שלי: לכתוב מסכת שירי הנצחה ומורשת. מאז הוצאתי לאור כמה שירים כמו 'שיר זיכרון' לאדיר שטרן, ו'עמרי שלי' . בשיר 'הפרחים של אתמול' אני עומד על תפקידם של שירים אלה להמשיך ולשמור על הגחלת, גם אחרי דור הניצולים, כי אנו לא נישאר לנצח. השירים, אולי כן".
אבי קורן, שכתב את האהבה העצובה הכאובה, בביצוע אביבה אבידן, סיפר, "איילת, אימו של דן סלע, התקשרה לקובי אשרת וביקשה שילחין שיר שכתבה על בנה . קובי אמר לה שהשיר לא מתאים להלחנה והציע לה לפנות אלי. כשפנתה – היססתי. לא הרגשתי מספיק חזק נפשית להיכנס לסיפור העצוב והקשה הזה. למרות זאת, צפיתי בלינק ששלחה לי מערב הזיכרון שערכו לו חבריו במלאת שלושים לנפלו. כשסיימתי לצפות, כולי נרגש והמום מהילד המיוחד הזה, בנם יחידם של איילת ומוטי – נכתב לי השיר. שלחתי לאיילת ולקובי, שהתרגשו מאד והשיר הולחן מיד".