שקד הוא רגש
אפר 06
(צילום: יואב בבלי)
חיים נוי על "מלנכוליה", בצוותא תל אביב: הצגה עצובה ומצחיקה, קטנה ומיוחדת, אפילו מטורללת לעתים, עם משחק משובח ולהטוטי בימוי של אליענה מגון. הצופים אינם יוצאים מלנכוליים.
"מלנכוליה", העולה בבכורה בצוותא בתל אביב, היא הצגה עצובה ומצחיקה, שזורה במשחק משובח, ועם זאת יש צורך בפענוח ויכולת להתחבר אל תכניה.
המחזאית האמריקנית שרה רוהל כתבה את "משחק מלנכולי" בשנת 2001 . גרסה מוזיקלית שלו הועלתה במהלך השנים. במקור מדובר במחזה בשתי מערכות. הבמאית אליענה מגון עיבדה את המחזה ואף השמיטה אחת הדמויות, נגן הצ'לו, והתוצאה היא הצגה ייחודית עם להטוטי בימוי ותכנים שצריך להתחבר אליהם, הבנויה מרצף של תמונות ואירועים המתנקזים לסיום לא החלטי.
העלילה עוסקת במלנכוליה, מרה שחורה, שגיבוריה הופכים ל…שקדים. שקד ביוונית הוא רגש ובהחלט יש רגשות רבים במחזה.
טילי היא פקידת בנק שנוטפת מרה שחורה כל אימת שמשהו לא מסתדר לה, או שהלקוחות פורשים מהדלפק שלה עם מיצוי עניינם בבנק. כולם אוהבים אותה: פרנק החייט שאוגר את דמעותיה בבקבוקון קטן והפסיכיאטר לורנצו שמדבר במבטא הונגרי, אבל אולי הוא בכלל רומני או דרום אמריקני. דמויות נוספות הן פרנסס הספרית, פיזיקאית לשעבר, והאחות ג'ואן. כשאחת הדמויות מאבדת פתאום את חוש הריח והטעם וחשה ברע , מתעורר הרצון לזעוק לעברה כי נדבקה בקורונה, אבל – לא. היא סתם מועמדת להפוך לשקד.
במסיבת יום ההולדת של טילי משחקים כולם בארנבת שחורה. משחק טיפשי בלי שום מהות או עניין ועם זאת, זו אחת הסצנות המשובחות בהצגה. בסוף, הופכת פרנסס לשקד וכולם לוגמים מדמעותיה של טילי כדי להפוך אותה שוב לבת אנוש, או אולי דווקא להתאחד עמה ולהפוך לשקדים.
זו אכן הצגה מטורללת, מלווה בשירים מוזרים ויחד עם זאת, היא בהחלט יכולה להיות הצגת קאלט שהצופים בה אוחזים בנרות דולקים ובולסים שקדים.
כאן המקום לציין את יהונתן מגון שהלחין מוזיקה נפלאה ומקורית, האופפת את כל ההצגה במעין נעימה קסומה ומלודית. הבמאית אליענה מגון עשתה עבודה מצוינת עם להקת השחקנים הצעירה, והתוצאה היא הצגה צנועה מצד אחד, ומצד שני משאירה את הצופים בתחושה כאילו לא הכל ברור, ואולי אף יש צורך בצפייה חוזרת, כדי להתענג על תמונות וטקסט בלתי צפוי.
אדוה לוי מגלמת בכישרון רב את טילי המלנכולית. היא מסוגלת להתבכיין ולהגיר דמעות תנין חיש קל וללא מאמץ מיוחד, ובכלל משחקת באורח יפה מאוד. בלי ספק מדובר בשחקנית בעלת יכולת תיאטרלית מעולה.
טלי שלו, שחקנית בדם עם פוטנציאל משובח,, בעלת מזג תיאטרלי ויכולת בימתית מעולה, מגלמת את פרנסס. רוני קידר מגלמת את ג'ואן במשחק נעים מאוד, ויש לה יכולת להתמזג עם הדמות בדרך המבליטה את כישרון המשחק שלה. יואב נחום הוא פרנק ומשחקו קולח וברור, מוקפד וראוי למחמאות. ליאור אביבי המצוין מגלם את לורנצו במבטא ספק הונגרי, והוא מגיש לצופים משחק מוצלח מאוד ומלבב.
מעין אבן תרגמה את המחזה לשפה קולחת וברורה. נעה עטיה היא עוזרת הבמאית. לייה חוזה עיצבה תפאורה פרקטית ותלבושות יפות. אהבתי במיוחד את הסרבל של פרנסס, הגדול עליה בחמש מידות, המתנפח בכל תנועה ומוסיף קסם מיוחד לדמות. אגב, נעלי הגברים המהוהות הם תוצאה של החיכוך במהלך קרבות הבמה שלהם. רותם אזולאי עיצבה תאורה ראויה. רועי מליח רשף ליווה אמנותית את ההצגה
"מלנכוליה" היא הצגה קטנה ומיוחדת הראויה לעידוד ואין ספק כי בסיומה לא יצאו הצופים עם מלנכוליה, אלא דווקא במבט עולץ ומשועשע.