שר מהלב

(צילום: יוסי פורטל)

אמו של יוני מזרחי נפטרה משברון לב והוא כתב על זה שיר, כדי להתמודד עם האובדן. אמירה מורג הקשיבה והתרגשה ושמעה ממנו על הצער והתקווה.

משהו בפנייה האישית של יוני מזרחי אלי שבה את לבי. מהוסס, מנומס ובעיקר, מרגש. יש דברים שאי אפשר להישאר אדישים אליהם, ומעל 600 אלף איש שצפו ביוטיוב בשיר שלו, הלב, בטוח מסכימים אתי. "כן, מפרגנים לי", הוא אומר, "זה מתבטא בדלתות שנפתחו, שלא היו פתוחות בעבר".
הוא בן 24, מחיפה. כשהיה ילד חלם להיות כדורגלן. "שיחקתי בקבוצת מכבי חיפה ושרתי במקלחת ובכל מקום אפשרי, לכיף שלי, כי מוזיקה תמיד דיברה אלי". בגיל 19 המוזיקה כבשה שער אצלו. הוא הוציא שיר בשם "משהו בך", אותו כתב והלחין. "זה התקבל טוב. פרגנו לי. אבל אז עוד הייתי בוסר. לאט לאט, משיר לשיר, זה התפתח. אני מאמין שזו הדרך הנכונה".
אז אני מבינה שתוכניות ריאליטי לא קורצות לך.
"לא. אני גם לא בעד, כי זה קהל לא אמין. קהל שעוזב אותך באיזשהו שלב. רוב הזמרים המצליחים. בארץ ובחו"ל, התחילו מקטן וגדלו והתפתחו. עם הקהל זו מערכת יחסים שמתפתחת. עובדה שגם הרייטינג של כל התוכניות האלו הולך ויורד. זה נמאס. בתעשייה הזאת צריך כל הזמן להתחדש, כמו זיקית".
יש תאריך לאלבום הבכורה?
"לא, ועדיין אין לו שם. אולי 'הלב'. אני עוד לא סגור על זה. כרגע אני בשלב של הקלטות. נראה מתי יהיה התזמון הכי נכון להוציא אותו".
אני מודה שהסיפור שמאחורי השיר צבט לי בלב.
"השיר הזה נכתב על אמי ז"ל, חנה, שנפטרה לפני שנה מהתקף לב. מה שגרם לכך היה הצער על המוות בעריסה של בן אחי, בגיל 3 חודשים. למעשה היא מתה מלב שבור. אני גדלתי עם אמא שלי, בלבד. אבי לא היה איתנו. הוא חזר לחיי כשהייתי נער מתבגר. את כל העבודה הקשה אמא שלי עשתה. היינו רק אני ואמי, והיינו מאוד קרובים. אחי הגדול חי מגיל 10 בארה"ב. היא עשתה למעני הכל. הייתי מאוד קשור אליה. המוות שלה, כשהיא בת 49 בלבד, פגע בי מאוד. הייתי שבור. המוזיקה זו הדרך שלי לנסות ולהתגבר על זה".
זה לא פשוט להתגבר על אובדן כזה.
"אמת. הכי קל ליפול. לרדת למטה זה הכי קל. לעלות הכי קשה. אני, כל החיים שלי, לוקח אתגרים, מחפש תמיד איך לעלות. אני אוהב את הדרך הקשה. זה נותן לי סיפוק. אני יודע מה אמי הייתה רוצה שאעשה ובטוח שהיא גאה בי".
לא קל בשוק המוזיקה הישראלי, בטח המזרחי.
"נכון. זה התחום הכי קשה, לדעתי. אבל העולם היום הרבה יותר גדול ופתוח. היום כל אחד יכול לשיר, להקליט, להעלות שיר ליוטיוב. כמובן שהרדיו והתקשורת חשובים, אבל גם אם אין את זה, אפשר להגיע לקהל באמצעים אחרים. הקהל הוא שמחליט אם להזמין אותך להופעות. גם התקשורת פתוחה יותר לסגנון הזה. אבל אני לא מגדיר את עצמי כזמר מזרחי. אני לא אוהב ששמים אותי בגטו. אני שר הכל. בתקליט שלי, כל שיר נשמע שונה. רוב המוזיקה שלי בסגנון יווני, כי זו המוזיקה שאני הכי אוהב, אבל אני יכול לשיר גם רוק ודאנס. הכל. אני פתוח בראש. לא מקובע. זה מה שמחבר אותי לקהל ואת הקהל אלי. אני מאמין שאנשים ייהנו, יתחברו וילכו איתי את הדרך. אני מאמין שהקהל יאמין בי".