תומר שרון: אני נהנה להילחם על דעותיי

(צילום: גדי דגון)

תומר שרון (תומש), הוא שחקן מוכשר, קומיקאי הורס, זמר, מדובב בסרטי אנימציה ופעיל חברתי נלהב. אמירה מורג פגשה אותו לשיחה על משחק, על אלבומו, "שירים לבלאנש", הרצון להיות אבא והחיפוש אחר שותפה להורות אחרי שחברו ההומו סירב לעשות איתו ילד. וגם, על האפשרות שיעשה "יאיר לפיד" ויעבור לפוליטיקה.

לאן נעלמת?
"נעלמתי? מהטלוויזיה, אולי. אני בתיאטרון פשוט. למה? לא יודע. לא מציעים לי. זה לא מבחירה. קיבלתי המון הצעות לריאליטי וסירבתי, כי אני לא אוהב את זה. תוכניות קומיות כבר כמעט ואין."
אתה מתגעגע?
"כן. בא לי לעשות קומדיה, מערכונים. אני מנסה ליזום כל מיני דברים, אבל נורא קשה למכור. כתבתי סדרה שלמה ואני לא מצליח למכור אותה בינתיים. סדרה קומית- טרגית, כמו החיים שלי, שנקראת למה אני ומבוססת על מקרים אמיתיים שקרו לי. אני הולך לשחק עכשיו בסדרה בלשית שנקראת נופלות על הרגליים, עם שני כהן ומילי אביטל, אז בכל זאת יש משהו. אני גם עומד להופיע לצד ליה קניג ב'הבימה' במחזה לשני אנשים שנקרא הסתיו בא מהר. זו כבר הצגה חמישית שאני עושה איתה. היא מדהימה. היא האישה שאני הכי אוהב בעולם. זה מספר על זקנה שמתבצרת בביתה וממלכדת אותו ומאיימת לפוצץ הכל אם ייקחו אותה לבית אבות, כמו שהבן שלה רוצה. אני מגלם את הבן השני, הומו, שלא היה בבית 20 שנה, לוזר כזה שמוזעק לשכנע אותה ואז הכל נפרש אחורה וזה מצחיק בטירוף".
איך התקבל "שירים לבלאנש", האלבום שהוצאת לפני שנה?
"מהבחינה התקשורתית, התאכזבתי. לא ציפיתי להרבה, כי זה לא מיינסטרים, אבל חשבתי שיושמע יותר. הופעתי הרבה. רציתי לכתוב מופע סטנד-אפ בקיץ ואז באה המלחמה ונהיה מטורף. אבל אני אופטימי. אני אוהב את הארץ הזאת ואת האנשים כאן".
נראה שאתה אוהב לעצבן אנשים.
"לא. אני נהנה להילחם על דעותיי. אם זה מעצבן אנשים זה תוצר לוואי, לא מטרה. אני לא עושה פרובוקציה בכוונה. אני כן אומר את האמת בכוונה. לא כדי לעצבן, כדי להעיר אנשים מתרדמה, כי נמאס לי. זו המדינה שלי. המקום שלי. זה לא קשור לימין או שמאל, זה קשור לראיית עולם".
חשבת ללכת לפוליטיקה?
"הציעו לי. פעמיים. מ'מר"צ' ומ'העבודה'. אני לא חושב שאני מתאים לזה. לא בטוח שאני טוב בזה וחוץ מזה, יש לי מקצוע שאני אוהב. אבל נכון שמי שבאמת רוצה לשנות צריך ללכת לפוליטיקה, כי קשה מאוד לשנות מבחוץ. אולי זה עוד יקרה. אני מודה שבהתחלה הרעיון של קומיקאי בכנסת, קומיקאי טוב, נראה לי מוזר, אבל פתאום זה דווקא נראה לי נחמד".

תיאטרון, טלוויזיה, מוזיקה, מה אתה הכי אוהב?
"למה להחליט? אני אוהב שהחיים שלי צבעוניים. יש לי חלוקת קשב מצוינת. אני מסוגל לעשות כמה דברים במקביל. אני עושה את זה גם עכשיו, את פשוט לא שמה לב. התמכרתי לכתיבה וזה מעולה. יש לי בפייסבוק 12 אלף איש שהם הקהל המיידי שלי וזה נפלא. נכון, יש ביניהם כאלה שלא אוהבים אותי, אבל מי ששונא אותך בעצם מאוהב בך, אחרת הוא לא היה מתעסק איתך כל-כך הרבה. עם חלקם כיף לי לדבר, גם אם אנחנו לא מסכימים".
חשבתי שאמנים רוצים שכולם יאהבו אותם?
"זה נכון לגבי כולנו, לא רק אמנים. בטח שאני רוצה שיאהבו אותי, אבל יש דברים יותר חשובים בחיים ואם יש כאלה שלא יאהבו אותי בגלל הנטייה שלי לחפש צדק בעולם הזה, אז שלא יאהבו".
תרשה לי להיות פולנייה לרגע. מה עם חתונה? ילדים?
"על ילדים אני עובד. לפני שנה הגעתי למסקנה שאני לא מצליח במערכות היחסים שלי, אבל יש לי תשוקת התרבות בלתי רגילה, אז אני בודק אפשרות של הורות משותפת. זה תהליך מאוד מעניין שמעלה הרבה תובנות. אני מנסה להקים תא משפחתי ולא סתם להיות מראש גרוש. אני מחפש חברה לחיים וקשה למצוא מישהי כזאת. אם פונדקאית? אני לא חושב שאני מסוגל לגדל ילד לבד. אני לא רוצה לגדל ילד לבד. אני רוצה פרטנרית. פעם חשבתי לעשות ילד עם חבר טוב שלי, הומו, אבל הוא לא רצה. חבל, כי זה בנאדם שאני נורא אוהב ואני יודע שאסתדר איתו מעולה".
אתה סוג של פיטר פן כזה.
"שמעתי את זה כבר. לפחות אני לא קפטן הוק או וונדי. בכיף אהיה טינקרבל. אני מקבל תפקידים של הומואים עכשיו, גם בהצגה החדשה וגם ב'סוחר מוונציה' שאני משחק בה שנתיים אני הולך להחליף תפקיד ולגלם הומו. נראה לך שהיקום מנסה לרמוז לי משהו פה"?
יכול להיות…
"היקום לא יקבע לי. אני לא יוצא משום ארון. אני נורא אוהב נשים וגיליתי שגם נשים מחבבות אותי בדרך-כלל ושנחמד לי לא להתחייב. אולי הורות משותפת יותר טובה לי. יש לי תשוקת אבהות חזקה. אני מרגיש את זה ברחם. אוי, אני כבר הופך להיות אישה. מה קורה לי?".