תיבת פנדורה בסדנה הטיפולית

(צילום: אתי נחמיאס)

חיים נוי על מטופלות: חוויה תיאטרלית מענגת בתנאי חום ולחות בלתי נסבלים.

מטופלות הוא מחזמר כיס, ישראלי מקורי, גדוש פזמונים מקסימים בביצוע שחקניות מוכשרות, העוסק בתיבות פנדורה הנפתחות בסדנה טיפולית. המחזמר, שהוצג במרכז סוזן דלאל במסגרת פסטיבל 80 בריבוע, נכתב על פי רעיון מקורי של איציק צדיק, כוריאוגרף, במאי ושחקן. המופע בנוי כך שהוא ממוקם במרכז האולם והקהל צופה במתרחש כשהוא במעגל וכאילו שותף לעלילה.
אסנת, הפותחת סדנת טיפול ייחודית בשיטה קבוצתית, אינה משערת מה יתרחש כאשר נרשמות לטיפול חמש נשים, מרקע שונה זו מזו, שכולן נחושות להגיע למקום טוב יותר בחייהן. הן אינן מכירות אחת את רעותה. כל אחת טומנת בחובה מצוקה אישית. הן זקוקות לתמיכה ולכוח המשותף של כולן, כדי להיפתח ולחוות שינוי.
אנו מכירים את המשתתפות בסדנה, לומדים על חייהן האישיים ולבסוף מופתעים מהתפנית החדה בעלילה.
המחזמר הצנוע הזה שזור בפזמונים נפלאים, קליטים ומרגשים, המבוצעים בכישרון רב. הם חוברו והולחנו בידי אליאור פלח שהוא גם המנהל המוזיקלי של המופע ומלווה אותו בפסנתר. בעתיד הקרוב יצטרפו למופע נגנים נוספים.
מנהלת הקבוצה, אסנת, היא יעל יקל, שחקנית וזמרת מעולה, המצליחה להרשים את הצופים ביכולת להתמזג לחלוטין עם התפקיד. יעל היא בעלת כישורים דרמטיים וקומיים נהדרים. יכולות השירה שלה הן מצוינות והתפקיד כאילו תפור עליה.
ירדן גרוסר, המגלמת את דנה, היא בעלת יכולות משחק משובחות וגם מבצעת היטב את השירים. יפעת כהן מוצלחת בתפקיד עדי. אדווה סבג (ג'ינה), מרשימה ביכולת המשחק והשירה. אדר סידליק מצוינת בתפקיד עמית ויש לה יכולות משחק ושירה משובחים. ליאת צדקיהו מגלמת את נעמי החרדית , והיא מבצעת את התפקיד, במשחק ושירה, באורח ומוצלח.
איציק צדיק ושיקמה הופמן ביימו נפלא את המופע. המחזמר הצנוע הזה מרגש וקולח והצופים מזדהים עם העלילה ועם הדמויות, שהן בעצם לקוחות מהמציאות היום-יומית. עבודת הבימוי המוצלחת היא גם בזכות השחקניות הנפלאות והטקסט השנון והנוקב. צדיק אחראי גם לתנועה , המאופיינת בטעם טוב . איילה שלו אחראית על הדיאלוגים, הכתובים בצורה רהוטה, מעניינת , בשפה עכשווית וברורה.
עם זאת, ראוי להתייחס לכמה הערות והארות. באולם שבו התארח המחזמר, במרכז סוזן דלל בנווה צדק, לא היה די בשני המזגנים. במקום השתררה לחות מעיקה והיה חום בלתי נסבל. גם מניפות שחולקו, לא פתרו את הבעיה.
ייתכן והיה מקום להוסיף תנועה למופע המוזיקלי וגם נגנים (דבר שיתבצע, כפי שנמסר, בהופעות הבאות). ראוי גם להוסיף הדרכה קולית לחלק מן הזמרות, למרות שרובן ככולן שחקניות וזמרות מקצועיות, וזאת כדי לבצע את השירים בצורה מלוטשת ובסולמות הראויים.
שוב אנו נוכחים כי יש עדנה גם לסגנון הזה של מחזות זמר ישראלים מקוריים וראוי להמשיך ולתמוך בו. אין ספק כי מגיעות מחמאות רבות על ההפקה הצנועה, אך המרשימה הזו, המביאה לצופים עונג וחוויה תיאטרלית .