תעודה, בבקשה

חנה ארנדט (באדיבות ערוץ 8 )

הערב ישודרו שני סרטים דוקומנטריים, על שתי דמויות מוכרות: הפילוסופית היהודיה-גרמניה חנה ארנדט, וביג ברד, הציפור הצהובה, הגדולה, מסזאמי סטריט, וקרול ספיני, השחקן שבתוך חליפת הציפור, כבר חמישה עשורים.

הערב, שבועות אחדים לאחר שידור הסרט הקולנוע הביוגרפי של מרגריטה פון טרוטה בכיכובה של ברברה סוקובה, ישודר חנה ארנדט – ביוגרפיה רוחנית (ערוץ 8 ), שביימה עדה אושפיז. הסרט, קופרודוקציה ישראלית-קנדית, שכבר נרכש להפצה בצפון אמריקה, עוסק בפילוסופית היהודייה-גרמניה, שנמלטה לארה"ב עם עליית הנאצים (שם מתה, ב-1975 ).
ב-1961 נשלחה ארנדט לישראל מטעם המגזין ניו יורקר, לסקר את משפט אייכמן. התוצאה הייתה, הספר שכתבה תחת הכותרת "אייכמן בירושלים: ד"וח על הבנאליות של הרוע". מושג שעורר עליה זעמם של יהודים ולא יהודים רבים, שסברו כי אין לקשר את המילה "בנאליות" לשואה. כך או כך, הבנאליות של הרוע הפך למטבע לשון מקובלת, פופולארית, לפעמים משומשת לעייפה. הסרט עוסק בקשר בין הפילוסופיה שלה לחייה, באמצעות חומרי ארכיון נדירים וקולות ממשפט אייכמן, שלא הושמעו עד כה.
אני הציפור של רחוב סומסום: סיפורו של קרול ספיני, עוסק – לא במפתיע – בשחקן שבתוך חליפת הציפור הצהובה, הגדולה, אחת הדמויות האהובות ביותר בסזאמי סטריט, רחוב סומסום. ביג ברד הצטלמה עם כל אחת מהגברות הראשונות של ארה"ב, מפט ניקסון ועד מישל אובמה. ספיני, בן 81 , עושה גם את קולו של אוסקר הרגזן, שבגרסה העברית הפך למוישה אופניק (במקום ביג ברד, היה לנו קיפי, אותו גילמה שרי צוריאל).
ספיני הוא ביג ברד מאז 1969 , ללא הפסקה, אם כי בשנים האחרונות יש לו גם מחליף, למקרה שאינו זמין לצילומים. אגב, שמו של המחליף הוא מאט פוגל, ופוגל, בגרמנית, זו ציפור. ג'ים הנסון, יוצר דמויות סזאמי סטריט והחבובות, ראה את ביג ברד כבת-דמותו של גופי, כלומר אהבלה טובת לב. ספיני חשב אחרת, ושכנע את הנסון. "ביג ברד היא כמו ילד, שלומד כל הזמן, כמו הילדים שצופים בביתם בסזאמי סטריט", אמר. לדבריו, "אינני יכול לדמיין את עצמי מפסיק להיות ביג ברד".
צ'אד ווקר, במאי הסרט, אמר על ספיני: "רק לעתים רחוקות אתה פוגש מישהו, והוא בדיוק כמו שדמיינת לעצמך. קרול (אמו העניקה לו את השם הדו-מיני, הגרסה הלטינית לצ'רלס), הוא בדיוק כפי שהייתם רוצים שביג ברד תהיה".