כותרות האתמול: 14 בינואר, 1972

"כוכב שביט", כך כתבו על צביקה פיק הצעיר, שהוציא אלבום בכורה. "הצלחת פזמוני הבכורה שלו, כסולן, הקנו לו מוניטין לא רק כזמר אלא גם כמלחין".

בהחלט: מלבד שני שירים מתוך המחזמר "שיער", שבו הופיע בתפקיד הראשי, כקלוד, פיק הלחין את כל שירי תקליטו אריך-הנגן הראשון. אהוד מנור ז"ל, שכתב מילים עבריות לשירי המחזה, הוסיף וכתב עוד ארבעה שירים לאלבום, ביניהם להיטו הראשון של צביקה, "שני תפוחים". הליווי המוזיקלי בשיר היה של להקת הצ'רצ'ילים. מלבד הצ'רצ'ילים ניגנו באלבום גם חברי להקת הבמה החשמלית. האריות עשו קולות.

יהונתן גפן כתב ארבעה שירים. אחד מהם, "סלומושן", נפסל לשידור ברדיו, בגלל המילים המספרות על אדם המעשן חשיש. "חבל שלא משדרים", הצטער פיק, "כי אין בו הטפה לעישון חשיש. אגב, במקור קראנו לשיר 'עשב', אבל זה היה רמז ברור מדי לחשיש. יהונתן ואני כתבנו את השיר תוך כמה דקות". עוד שיר, "למעלה ולמטה", נכתב ע"י מירית שם-אור, חברתו, אחר כך אשתו וגרושתו ואם ילדיו הבוגרים של צביקה.

מאחורי שיר הנושא "זוהי הדרך שלי", הסתתר סיפור מעניין: "יום אחד קיבלתי מחברת עם כ-50 שירים שנכתבו ע"י נער בן 13 , מאיר ברקוביץ. בתחילה לא התייחסתי לשירים ברצינות אבל ככל שחזרתי וקראתי בהם הגעתי למסקנה שהבחור הזה הוא ממש תגלית. הקלטתי את 'זוהי הדרך שלי' פעמיים. בפעם הראשונה, עם להקת האריות, זה יצא קצבי מדי ולכן מסרתי את העיבוד לאלכס וייס שעשה עיבוד מיתרים נהדר. אני אוהב את השיר מאוד כי הוא מזכיר לי את הגיל שבו התחלתי להתעניין במוזיקה".