כישוף על בימת האופרה
ינו 18
(צילום: יוסי צבקר)
חיים נוי על "לוצ'יה די למרמור": הפקה מרהיבה באופרה הישראלית, חוויה מרשימה.
"לוצ'יה די למרמור" מאת גאטנו דוניצטי היא חוויה אופראית מרשימה שעליה מנצח האיטלקי דניאל קלגרי ועימו שורת זמרים מצוינים, שכמעט מכשפים את הבמה.
דוניצטי האיטלקי נחשב בן התקופה הרומנטית במוזיקה. הוא חיבר מגוון של יצירות, אך בעיקר אופרות , 70 במספר. דוניצטי היה בעל כישרון מדהים שהצליח להשלים יצירות במהירות רבה ולכן, יש הרואים בכך מגרעת שבאה על חשבון העקביות בעוצמה הדרמטית.
"לוצ'יה די למרמור" היא מהנודעות ביצירותיו והיא נחשבת לדרמה אפלה הכוללת את אריית השיגעון המדהימה, הבאה לידי ביטוי בעוצמה המוזיקלית המרשימה שלה. הליברית חוברה בידי סלוודורה קמרנו שהתבסס על הרומן "הכלה מלמרמור" פרי עטו של סר וולטר סקוט. האופרה הועלתה לראשונה בספטמבר 1835 בנאפולי והועלתה גם באופרה הישראלית, פעמיים.
ההפקה הנוכחית נוצרה במקור עבור בית האופרה של אוביידו, בבימוי אמיליו סאחי, והבמאי המחדש הוא חאווייר אולסיה. העלילה, המתרחשת בסקוטלנד, עוסקת באחיה של לוצ'יה המאלץ אותה במרמה – על סמך מכתב מזויף – להינשא לגבר שאינה אוהבת ובשעה שהיא כבר נשבעה אמונים לבחיר ליבה. לוצ'יה נעתרת בלית ברירה אך רוצחת את בעלה בליל הכלולות ומתאבדת לאחר מכן. גם אהובה שם קץ לחייו מיד לאחר שנודעה לו הטרגדיה.
העלילה היא באמת לא הדבר החשוב באופרה הזו, הכמעט ארכאית, ואולם המוזיקה והביצועים המצוינים הם המהווים חוויה נפלאה. חלק הארי של החוויה הוא המנצח דניאל קלגרי שאם היה נינוח ושליו בחלקים הראשונים של האופרה, שינה את מזגו, נמהל במוזיקה השמימית, שר, רקד ורקע ברגליו ושלט ביד רמה בתזמורת ובלהקת הזמרים האדירה שעל הבמה.
הסופרן מריה חוזה מורנו מספרד מגלמת את לוצ'יה, שבמקור היא בחורה צעירה. מריה ניחנה בקול נעים, צלול ומלא עוצמה במקומות הראויים ומשחקה מוצלח. את אריית השיגעון, כאמור שיא העוצמה והרגש של האופרה, היא מבצעת באורח נהדר.
בתפקיד אנריקו, אחיה של לוצ'יה, מופיע מריו קאסי, בריטון מאיטליה , המגיש משחק ושירה טובים מאוד. נורמנו, בן בריתו, מגולם בידי הטנור גיא מנהיים, ששירתו מלהיבה, נעימה ומוצלחת מאוד. ריימנדו הכומר הוא דריו רוסו , בס מאיטליה, בעל יכולת שירה עוצמתית ורבגונית שגונב לפרקים את האופרה ביכולות שלו. ארתורו, החתן המיועד, הוא יוסף ארידן, טנור, זמר משובח שמגיש ביצוע יפה מאוד ונעים. בתפקיד אדגרדו, אהוב ליבה של לוצ'יה, אלכסיי דולגוב, טנור מרוסיה, שהופעתו נעימה ושירתו צלולה ומרגשת מאוד.
עוד יש לציין את הסופרן ענת צ'רני, כאליסה, בת לוויתה של לוצ'יה, שמגישה משחק נפלא וקול פעמונים מקסים ונהדר.
התלבושות מרהיבות , תקופתיות ומוצלחות מאוד. במקור עיצבה אותן אימה מולר .התפאורה היא מינימאלית אך בעלת הוד ועוצמה, גם בזכות התאורה המבליחה ברקע עם האורות הראויים בסצנות השונות. מעצב התאורה הוא אדוארדו בראוו. את התפאורה המקורית עיצב אנריקה בורדליני .
מקהלת האופרה הישראלית בניצוח איתן שמייסר מרשימה ושירתה קולחת ומצויינת.
התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון היא נפלאה ונהדרת ובמיוחד בולטות הנבלנית דנה חולדאי והצ'לנית אנדראה מרקוש.
אין ספק כי ההפקה של האופרה היא מוצלחת, מרהיבה ושוקקת צליל ושירה עוצמתיים. חוויה לכל שוחר מוזיקה ואופרה.