כותרות האתמול: 18 בינואר, 1974

זה היה צפוי, זה היה בלתי נמנע, היה מפתיע לו מישהו אחר היה נבחר לייצג את ישראל באירוויזיון (ארו-ויזיון, בגרסת להיטון דאז), בוודאי לאחר הספתח הנפלא של אילנית ב-1973 , כשהגיעה למקום הרביעי עם "אי שם".

כוורת, בתחילת 74 ', הייתה השם החם ביותר בפופ הישראלי ובציבור הישראלי בכלל, בחודשים שלאחר מלחמת יום הכיפורים, ועוד שנים לאחר מכן. כוורת הייתה ברדיו, בטלוויזיה החד-ערוצית, במדורי הבידור בעיתונות היומית ובמוספי סוף השבוע.

אז לא היה ספק: כוורת תייצג את ישראל באירוויזיון, וכך היה: השביעייה נחתה בברייטון, אנגליה, עם "נתתי לה חיי", שכתבו דני סנדרסון ואלון אוליארצ'יק. הם שרו "יש מספיק אוויר למדינה או שתיים", אבל איש לא קרא להחרים את הלהקה בגלל הטקסט הזה שנטה למרכז-שמאל (לא מילה גסה באותם ימים). נועם שריף עשה את העיבוד לשיר ויוני רכטר ניצח על התזמורת, בגלל שתקנון התחרות התיר לא יותר משישה חברים בהרכב על הבמה. הצופים בארץ נאלצו להמתין עד למחרת כדי לראות איך היה, משום שהאירוויזיון התקיים בליל הסדר.

באותה תחרות אוליביה ניוטון ג'ון ייצגה את בריטניה עם long live love , שפעה ביטחון עצמי, בכל זאת כוכבת פופ מוכרת, אבל סיימה במקום הרביעי. ברייטון 74 ' הייתה כן השילוח לקריירה עולמית מופלאה של הלהקה משבדיה, א.ב.ב.א ששרה waterloo וזכתה במקום הראשון. כוורת, או "פוגי" כפי שהוצגה בתחרות, סיימה במקום השביעי (וגם הקליטה גרסה באנגלית לשיר), והגיעה איתו  למקום הראשון במצעד העברי השנתי של קול ישראל.