טעם של עוד
פבר 14
(צילום: יח"צ)
גיא טנא על אלבום הבכורה של איל כהן, "אל תילחם בזמן": אמיתי וכן ומצליח להביא לידי ביטוי את איכויותיו כזמר.
מזה זמן רב איני צופה בתכניות הריאליטי-שירה למיניהן והסיבות שונות ומגוונות. אחד מזיכרונותיי החיוביים האחרונים מתכניות אלו היה איל כהן, שהרשים אותי לא רק באישיות ייחודית וצנועה אלא גם, ובעיקר, במגע המוזיקלי האישי שלו ובכישרון ההבעה הקולי, על הח' והע' הגרוניות והגשר שבין מלודיות מזוקקת לפתיחות סגנונית.
שנים מאוחר יותר בוחר איל כהן דווקא ביהוא ירון, אחד מאושיות האינדי הישראלי המחוספס, להפיק מוזיקלית את אלבום הבכורה שלו ולהיות מופקד על הצליל שאיתו יזוהה כהן לראשונה בפני הקהל הרחב, כמוזיקאי ויוצר בפני עצמו.
כהן נוטה לעיתים לרגשנות יתר כמו בשיר הפתיחה "עוזב את הרקיע", ובשירים נוספים (הדואט עם חמי רודנר למשל). אולם כאשר הוא מוצא את המינון הנכון, כמו ב"בואי נאהב" למשל, עם יועד ניר המיומן בעיבוד כלי המיתר ובצ'לו, הוא נשמע אמיתי וכן ומצליח להביא לידי ביטוי את איכויותיו הסגוליות הגבוהות כזמר. ב"אשא מבטי" , למשל, למילים שנכתבו במשותף עם אוהד ריין שאף הלחין את השיר, כהן מצליח לרגש ולגעת בשירה משוחררת לצלילי כלי מיתר, בעיבודו של צח דרורי, מוזיקאי מוערך נוסף שמצטרף לעבודה עם כהן הבלתי מנוסה.
אהבתי גם את "אסתר", שיר שחורג מן הנטייה לבלדות של כהן, יוצר שניזון וחוזר אל הקלידים. עם ההמונד של עדי רנרט שמוסיף ארומה מיוחדת, ועם עיבוד מעניין, זהו אחד השירים המיוחדים באלבום.
עבור אמן דתי כמו כהן, מינון הפן האמוני נמוך למדי. ב"הפוך" למשל, כהן "משתדל בעיקר לא לפחד / מהגשר הצר". הוא נושא מבטו כמו בשיר למעלות ב"אשא מבטי" ושר על "תיקון חצות" מזווית מיסטית ומעורפלת. דווקא ב"אל אבושה", שיר חד בו הוא תוקף "גמדים מעונבים/ רודפי כסילות ותארים", הוא פונה ישירות לאל ומשמר את הדתיות שבו לצד גיטרות רוקיות של עדי רותם ורית'ם סקשן דומיננטי, עם אביב ברק על התופים וכמובן הבס של יהוא ירון, אולי הבסיסט הבכיר כיום בסביבה.
"נרדמתי" מציג את האמן המיוסר שבכהן. "אולי אם אצעק משהו ייוולד", הוא שר ן על מעשה הבריאה, היצירה של השיר, ומציג צד מהורהר יותר, מתלבט בטקסט לא סדור שמשקף את הסערה הפנימית שבתוכו. "חבל שלשקט אין קהל", שר כהן ב"שיר חשוף" ונותן את ההרגשה כי עבורו השקט מוזיקלי לא פחות מן היצירה. אבל השקט הזה של כהן משאיר רושם מצוין באלבום הבכורה ונותן טעם של עוד.