צילום מאתמול: 7 בינואר, 1972

יותר מ-45 שנה עברו מאז שצולם ופורסם פוסטר-האמצע הזה בלהיטון. אחרית הימים טופחה היטב במגזין הפופ היחיד היחיד בישראל. להיטון, צריך להזכיר, תמיד היה בצד המפרגן של להקות הפופ והרוק הישראליות, בין אם שרו באנגלית (הצ'רצ'ילים, האריות), בין בעברית, כמו אחרית הימים, ששידכה טקסטים של חנוך לוין, דליה רביקוביץ, עמוס קינן ועוד, למוזיקה של זהר לוי, מתופף הלהקה (ראשון משמאל).

תביטו עליהם ותראו אותנו, בני ה-50 פלוס, שגדלו על אחרית הימים, שהאזינו למוזיקה שלה בזמן אמיתי, שאולי גם תלשו והדביקו את הפוסטר הזה על קירות חדרם, לצד פוסטרים אחרים שפורסמו בלהיטון מדי שבוע.

תביטו על חמשת הצעירים החייכניים (טוב, חוץ מגבי שושן ז"ל, שני מימין), מגודלי השיער (טוב, זה בא טבעי למירי אלוני, שיש להניח שכאשר פורסם הפוסטר, כבר לא הייתה אז בהרכב הלהקה, משום שלא כל כך התחברה למוזיקה והסתפקה בשני שירים שהקליטה), עם מיטב האופנה של 1972 . כן, יצחק קלפטר (יושב), התכוונו למכנסיים המפוספסים ולמוקסינים.

תביטו עליהם, ותגידו מזל טוב לאלי מגן (שני משמאל), שהיום הוא בן 69 . השיער קצר יותר, דליל יותר, אבל הכישרון נותר כשהיה, ועוד הרבה יותר. הוא עבר מהבס החשמלי לקונטרבס, ניגן בפילהרמונית, ניגן ג'ז, המשיך לשיר בקולו החם, העמוק, העוטף. גם כיום.