חרדה לגורלה
פבר 26
(צילום: יוסי צבקר)
חיים נוי על "שיינדלה" בבית צבי: הצגה משובחת ומרגשת על אישה צעירה הנקלעת למאבק ירושה בחצר האדמו"ר של כת קיצונית בירושלים.
"שיינדלה", בבית צבי ברמת גן, היא הצגה משובחת ומרגשת, המפנה זרקור על המתחולל בעדה החרדית הקיצונית, תככים ומאבקי הנהגה, ועל עולמן של הנשים הצעירות, הקרועות בעולמן המסוגר.
המחזה, מאת אמנון לוי ורמי דנון, הוצג לראשונה בראשית שנות ה-90 והיה מבוסס על תחקיר עיתונאי שחשף את מה שעד אז היה עולם סגור ומסוגר שרק בודדים ידעו על המתחולל בו. מאז, הופק המחזה בארץ ובחו"ל וזכה להצלחה רבה.
העלילה מתרחשת בשכונת מאה שערים בירושלים, בפלג של כת חרדית קיצונית, שם אנו פוגשים את שיינדלה, צעירה שנישאה ליואליש, הגולה בארה"ב, הרחק מאשתו, כיוון שלא ילדה לו צאצאים ונראה שהיא עקרה. הרבנים מעוניינים שיתגרשו, כדי לחתן אותו עם צעירה מיוחסת אחרת. שיינדלה היא נכדת אדמו"ר נודע שנפטר, ובתה של מי שירשה את חצרו. היא נקלעת למאבק תככים וירושה בין אמה לבין רבי אחר המבקש לרשת את החצר. בין לבין אנו עדים להתנהלות ראשי הקהילה, תאוות כוח ושלטון, חרמות ומנהגים, עד לסיום שבו יוצאת שיינדלה לקרב המאסף על חייה, כנגד משפחתה.
השחקנים הצעירים של בית צבי מצליחים להפוך את ההצגה לחוויה תיאטרלית מרגשת, אולם מי שהפך את המחזה לפנינה של ממש הוא הבמאי יוסי צברי, במיוחד בזכות עיצוב התנועה של "מקהלת החסידים". היא מלווה את העלילה כחוט השני ותורמת לחוויה בזכות האפקטים הכוריאוגרפיים הייחודיים, המשלימים כל תמונה והופכים לפניני סצנות של ממש. תמונה בנאלית לכאורה של סגירת ספר-קודש שאוחזים החסידים בקול נקישה אחיד, ובליווי מוזיקה מופלאה שעיצב ניר ייני, היא אחת מהסצנות הנהדרות שנחרתות בזיכרון.
יערה אוחיון מרגשת בתפקיד שיינדלה וסצנת הסיום בכיכובה היא מרשימה ומהפנטת. שני אורן מגלמת נהדר את פייגה, אמה ובעלת החצר. יש לה פוטנציאל מקצועי מעולה ומשחקה ראוי לתשואות חן-חן.
שירה מור כאיטה, סוכנת הבית, מגלמת את התפקיד באורח מופלא ולעיתים גונבת את ההצגה, באפיונים המיוחדים, בהליכה ובדו השיח. רן מנחם המקסים כאיצל, מנהל הקריה, מגלם תפקיד זה בצורה מוצלחת מאוד והוא בורך בכישרון רב. אני רק חושש שבקרוב יצטרך לראות רופא א.א.ג כיון שעיוות הקול כדי שיישמע צרוד, עלול להסב לו בעיה קלה…
ענבר קופרמן הנעימה והכישרונית, מגלמת יפה מאוד את רוחל, בתו וחברתה של שיינדלה. ענבר מגלמת את התפקיד באורח יפה מאוד, ויש לה נתוני משחק מעולים. ג'וני רוזנבלום צולח בהצלחה ובחן רב את תפקיד האדמו"ר הנוכחי, רב התככים והמזימות, אם כי גילו הצעיר קצת פוגם בגילום דמות קשישה ורבת עלילות. עודאל חיון מגלם בהצלחה את יוסל, בנו של האדמו"ר. שניר ויילר מוצלח במיוחד וראוי לתשואות בתפקיד אברום, בן הקהילה המוכן להלשין תמורת תשלום.
אני אטדגי-ילין עצבה תפאורה סמלית וקומפקטית, המורכבת מקוביות ענק, ההופכות לשלל פריטי ריהוט ותפאורה מוצלחים. נטשה מנטל, גברת עיצוב התלבושות של עולם התיאטרון, הצליחה לעצב בגדים הולמים ויפים ובמיוחד בלטו השביסים של פייגה. אורי רובינשטיין אחראי לתאורה המוקפדת וניר ייני, כאמור, עומד מאחורי העריכה המוזיקלית המדהימה.