כותרות האתמול: 6 בפברואר, 1970

איאן אנדרסון בן 70 , בדיוק היום.  לפני למעלה מ-47 שנה, ג'טרו טאל ואנדרסון הוצגו לראשונה בפני קוראי להיטון. אז קראו ללהקה ג'טרו טול, רק אחר כך הבנו שאפשר גם טאל. בכל אופן, הלהקה הוצגה כך: "ג'טרו טול, זה השם המהלך אימים על עולם להקות הקצב המערבי בכלל ועל עולמן של להקות המחתרת בפרט. ארבעה צעירים מגודל שיער ורחוקים מלהיות מלכי היופי, צמחו כמעט בין לילה מעולמן החשוך של להקות המחתרת וכבשו בסערה את המקום הראשון. אין חולק על כך שג'טרו טול היא להקת המחתרת הבולטת במיוחד".

בכתבה, סיפר אנדרסון איך הגיע למוזיקה ומתברר שהוא בכלל חשב להיות אמרגן או עיתונאי-פופ, אבל בשביל זה צריך להכיר היטב את החומר, וכך, במשך יממה, הוא ישב והאזין לרדיו והגיע למסקנה שהרוב, אם לא הכל, נאיבי או משעמם ובכלל גרוע. "החלטתי שבמקום לבחור לי מקצוע מאחורי הקלעים, למה לא לפעול אישית לתיקון המצב". וכל השאר היסטוריה, כמו שנהוג לומר.

באותה כתבה אנדרסון סיפר מה פתאום בחר בחליל ככלי הנגינה שלו. זה היה במקרה: הוא רצה למכור את הגיטרה שלו לחנות יד שנייה אבל המוכר לא היה מוכן לשלם, אלא רק לתת משהו אחר תמורת הגיטרה ובסוף אנדרסון סגר עסקה ויצא מהחנות עם חליל ומיקרופון. הוא סיפר שהתחיל להתאמן על החליל רק אחרי שג'טרו טאל הוקמה. "תפסתי את החליל במין פוזה דרמטית, עמדתי על רגל אחת, כחסידה, והתחלתי לחלל. התנועה הזאת כל כך נכנסה לי לדם שאפילו כאשר אני באולפן ההקלטות, ללא קהל, אני לא יכול לנגן אלא אם כן אני נעמד על רגל אחת".

מאז פרסום הכתבה, אנדרסון (וג'טרו טאל), הופיע בישראל מספר פעמים. על רגל אחת, כמובן.