נקמה אינה הפתרון היחיד
אוק 16
(צילום: יח"צ)
כך אומר ג'קי צ'אן, המככב לצד פירס ברוסנן בסרט "נקמה זרה", כמהגר סיני בלונדון שבתו היחידה נרצחת בפיגוע והוא נחוש למצוא את הטרוריסטים ולסגור חשבון.
קוואן (ג'קי צ'אן), הוא מהגר, תושב לונדון, הבעלים של מסעדה סינית, איש אפור לכאורה שכל עולמו סובב סביב שני דברים: עבודה, ובתו היחידה, פאן. חייו השגרתיים מגיעים לקיצם ביום נורא אחד, כאשר הוא מסיע את פאן לחנות בגדים ברובע נייטסברידג' היוקרתי. בתו נכנסת למדוד את השמלה לנשף סיום הלימודים ואז מתפוצץ מטען חבלה גדול וקטלני. פאן נהרגת במקום. אביה הלום הכאב מגיע מדי יום ביומו למטה המשטרה כדי לקבל מידע על חקירת הפיגוע, אך אינו זוכה למענה. קוואן הנואש מחליט לחקור בעצמו ומגיע למסקנה שהאיש שבידיו מידע על המפגעים הוא סגן השר לענייני צפון אירלנד, ליאם הנסי (פירס ברוסנן), לשעבר מפקד בכיר ב-IRA . קוואן מצליח בסופו של דבר להיפגש עם הנסי שטוען כי אין לו שום מידע. קוואן לא משתכנע ומתחיל להפעיל לחצים: הוא מפוצץ פצצה מאולתרת במשרדיו של הנסי וממשיך לאיים ולדרוש: שמות. קוואן נחוש לנקום על מות בתו. הנסי מגלה כי קוואן הקשיש, הכפוף, הבלתי-מזיק ממבט ראשון, היה חייל בכוחות המיוחדים של צבא ארה"ב ונלחם בווייטנאם והוא מומחה בהישרדות ולוחמה זעירה. שני הגברים הלא-צעירים האלה, שעברם רודף אותם, יודעים שרק אחד מהם ישרוד את המלחמה הזאת.
מרטין קמפבל (קזינו רויאל), ביים את הסרט המבוסס על הספר "הסיני", של סטיבן לת'ר. קמפבל, אגב, ביים את פירס ברוסנן בסרט בונד הראשון של השחקן, "גולדן איי". יש להניח שצופים רבים בארץ יזדהו עם היחס המורכב כלפי טרוריסטים שהניחו את נשקם והפכו לפוליטיקאים, כמו גם עם התסכול של מרי (אורלה בריידי), אשתו של הנסי, שאחיה נהרג בידי אנשי אחד הפלגים היריבים בצפון אירלנד אך בעלה לא הסכים לחסל אותם אלא הסגיר לבריטים. הם היו צריכים למות, כמו אחי, היא אומרת לבעלה בתיעוב עמוק, אבל במקום זאת הם בכלא, לומדים באוניברסיטה הפתוחה.
ברוסנן מגלם כאן דמות שונה מאוד מכפי שהמעריצים רגילים ואוהבים, אדם שלכאורה נטש את דרך האלימות והמאבק המזוין לטובת הסדר פוליטי, אבל מתחת לגינוניו והשפה הדיפלומטית (במבטא אירי כבד), מבצבצת אכזריות גם כלפי האנשים הכי קרובים אליו. הוא סיפר, "מרטין ואני חברים טובים. את ג'קי צ'אן אני מעריץ שנים רבות, אבל זו הפעם הראשונה שאנחנו מופיעים יחד בסרט. למען האמת, לא יצא לנו להיפגש הרבה במהלך הצילומים, כי לא היו לנו סצנות משותפות רבות ובימים שבהם לא היו לג'קי סצנות, הוא טס לסין, להצטלם לסרט נוסף, במקביל. נראה שהבנאדם מכור לעבודה. אבל, בסצנות המשותפות שלנו, זה לא היה ג'קי צ'אן שראיתי מולי. זה היה קוואן, ובעיניי זו דמות נפלאה ומאוד אותנטית".
צ'אן הוסיף, "פירס הוא שחקן משובח, מאוד ממוקד בעבודה, וגם אדם מקסים. בוקר אחד קמתי מוקדם לחזרה לפני צילום סצנה, ופירס כבר חיכה על הסט, רק בשביל לעשות את החזרה יחד איתי, ואחר כך חזר לישון. זה מאוד ריגש אותי, כי בינינו, כמה שחקנים היו עושים את הג'סטה הזאת למען שחקן אחר?! שמחתי לעבוד איתו ועם מרטין. שניהם מקצוענים ואנשים חרוצים מאוד".
על הדמות שהוא מגלם, סיפר צ'אן, "קוואן הוא אדם שעבר טרגדיות קשות אבל הצליח לבנות את חייו מחדש, בלונדון. למרות שניסה להתחמק מעימותים ובסך הכל רצה לחיות את חייו בשלווה, עם בתו. כאשר היא נהרגת בפיגוע, קוואן, שרק רצה להתרחק מהעבר שלו, נאלץ לסמוך על ההכשרה כלוחם והניסיון שרכש ולהשתמש בכישוריו כדי להגן על חפים מפשע ולנקום על רצח בתו. יחד עם זאת, אני מקווה שהצופים יבינו שנקמה אינה הפתרון הטוב ביותר ואלימות לא צריכה להיות התשובה היחידה".
ג'קי צ'אן בן 63 ומודע היטב לגילו. "אם אני רוצה להמשיך לעשות סרטים, אני חייב להשתנות, כשחקן. אני מאמין שהצופים יבינו שג'קי צ'אן הוא שחקן, לא רק כוכב סרטי אקשו וקונג-פו. אני רוצה להיות הגרסה האסייתית של קלינט איסטווד, רוברט דה-נירו ושחקנים אחרים בני גילם".