כותרות האתמול: 15 בנובמבר, 1969

כשנולדה, במצרים, נקראה לוסי מלול. בגיל שש התייתמה מאמה בנסיבות טראגיות. בגיל 11 עלתה ארצה במסגרת עליית הנוער ונשלחה להתחנך בכפר נוער ואחר כך בקיבוץ. אז גם התחלף שמה הפרטי, כפי שהיה נהוג, כפי שעולים חדשים חשבו שנכון לעשות, או כך נאמר להם – ולוסי הפכה לעליזה. בצבא שירתה כחובשת במרפאה של חיל השריון אבל כשהתברר שהיא שרה נפלא, נשלחה ללהקת השריון. שם הכירה את בעלה לעתיד, השחקן והבמאי ניסים עזיקרי.

ניסים ועליזה עזיקרי הולידו את פאני. עליזה שיחקה בתיאטרון ושרה במועדונים. באחד מהם, ביפו, פגשה גיטריסט וזמר שהגיע מיוון והפך לאליל פופ בארץ: אריס סאן. הם התאהבו. היא התגרשה מניסים. אריס ועליזה הולידו את סאני. גם האהבה הזאת הסתיימה. ניסים, השחקן הנפלא והאיש הטוב הזה שמת צעיר מדי, בגיל 51 , עזר לגדל את שתי הבנות, עד שעליזה נסעה איתן לארה"ב. היא חזרה סופית רק באמצע שנות ה-80 .

היו לעליזה עזיקרי להיטים אחדים בשנות ה-60 , לפני ואחרי שהקשר עם אריס סאן התהדק גם לכיוון המקצועי והוא הלחין עבורה שירים מצליחים  (שכתב יהודה אופן), כמו "נערה ממש אוצר" ו"יש אהבה אתה אומר". עוד להיטים מוכרים שלה היו "מגדים" (הדודאים נתנו ריחם), "ציור בצבעים", ובהמשך, "יפו", מתוך הסרט "קזבלן" שבו גם השתתפה.

היום, לפני 48 שנה, היא ענתה לשאלון האישי של להיטון, בקצרה ובחוש הומור מושחז.

אלו תכונות את מחפשת בגבר? – "שיעשה כל מה שאני רוצה", כתבה. מהו העיסוק החביב עליך? – "לישון". מהו הצבע האהוב עליך? – "סליחה, עיוורת צבעים", היא ענתה. מה את שונאת יותר מכל? – "להתאמץ". מה לדעתך חסר בשטח הפזמון? – "פזמון".

מהו לדעתך התגלמות האושר? – שלום במזרח התיכון", ענתה, בעיצומה של מלחמת ההתשה עם מצרים. מה דעתך על מוסד הנישואין? – "טוב למי שיכול לחיות במוסד", ענתה תשובה מתחכמת, צינית, אולי קצת מרירה. איך היית רוצה למות? – "לא רוצה למות", הייתה התשובה הפסקנית שלה.

עליזה עזיקרי מתה מסרטן בפברואר 2009 , בגיל 67 .