היתה אהבה באייטיז: אוסף נוסטלגיה חדש של הליקון

אוהבים שמונים? תלוי, אם נולדתם בסבנטיז (וקצת לפני), והייתם ילדים כשהזמנתם בגמלוניות את ההיא מהכיתה או זאת מהשכונה, לסלואו, בפעם הראשונה. מה זה היה? take my breath awayשל "ברלין"' השיר מתוך "אהבה בשחקים"? אולי היו אלה השבדים של רוקסט ו–it must have been love , או time after timeשל סינדי לאופר? כולם, ועוד 27 שירים, באוסף "אוהבים שמונים" שהוציאה הליקון.

לצד הסטארים של התקופה, כמו ליונל ריצ'י, לבדו (hello ) ועם דיאנה רוס (endless love ), הבנגלס (eternal flame ), רוקסי מיוזיק (avalon ), פורנר (waiting for a girl like you ), והצמד אד–הוק ג'ו קוקר וג'ניפר וורנס ששר up where we belongבפסקול "קצין וג'נטלמן" (סצינת הסיום, ג'ון טרבולטה נושא בידיו את אהובתו הלא מאמינה, דברה ווינגר, הפכה מאז למקור לפרודיות רבות), יש כאן לא מעט מה שנקרא, זמרים של להיט אחד. גדול, אבל אחד. השיר של ברלין הוא דוגמה בולטת. take my breath away , עם מוזיקה שאי אפשר לעמוד בפניה (ג'יורג'יו מורודר), הבלונד של הסולנית טרי נאן, הקיטש הבלתי–מתנצל, הגיע למקום הראשון בארה"ב ובריטניה ולעשרת הראשונים במצעדי–מכירות רבים באירופה. ברלין הוציאו אלבומים וסינגלים נוספים, לפניו ואחריו, אבל אף לא אחד מהם הגיע לפופולריות ולמכירות (1.25 מיליון), של הסינגל הגדול ההוא.

עוד זמרי (ולהקות) של להיט אחד, המיוצגים באוסף הזה. גם words (אף.אר.דייויד), kayleigh (מריליון), i should have known better (ג'ים דיימונד), will you (הייזל אוקונור) ו–stop (סם בראון), משתייכים למועדון הזה. שיר נוסף, נשכח למדי, הוא lover whyשל הלהקה הצרפתית סנצ'ורי.

בין היותר מוכרים: שיקגו (hard to say i'm sorry ), ספנדאו בלט (true ), מייקל ג'קסון (human nature ), טוטו (africa ), וגם, ובמיוחד, הלהקה האוסטרלית–ניו–זילנדית, קראודד האוס, ש–don't dream it's overשלה, היה ועודנו שיר שצובט בלב, חונק גרון, שלא לדבר על סולו האורגן הנפלא.