הסיכוי לאהבה
מרץ 07
(צילום: יוסי צבקר)
חיים נוי על "שבטים" בבית צבי: מחזה קסום שבו נמהלים צחוק ועצב, על אהבה בין בחור חירש לבחורה המאבדת את שמיעתה.
"שבטים", מאת המחזאית הבריטית נינה ריין, הוא מחזה מרגש מאוד וקסום שבו נמהלים צחוק ועצב, על הסיכוי לאהבה בין בני זוג ממשפחות עם שונות, כאשר הם עצמם לוקים בפגם מולד. הוא בחור חירש במשפחה שומעת והיא בחורה מתחרשת, בת להורים חירשים.
ריין העלתה את המחזה בלונדון לפני כ-7 שנים ואחר כך הוצג במדינות רבות וגם זכה בפרס המבקרים של ניו יורק ובפרס גילדת תיאטרוני אוף-ברודווי.
אבישי בן גל ביים באורח מעולה הצגה מעניינת ושזר בה הברקות בימוי וסצנות מרגשות מאוד, בזכות להקת השחקנים המשובחת שעמדה לרשותו בבית צבי.
העלילה עוסקת בבילי, צעיר מלונדון, הגדל במשפחה של שומעים, כאשר הוריו התכחשו ואילצו אותו להתעלם מהשונות שלו ולא לימדו אותו את שפת הסימנים. בילי למד במסגרות רגילות ואולם הצליח ללמוד קריאת שפתיים. התפנית מתרחשת כאשר בילי מתאהב בסילביה, השולטת בשפת הסימנים, כיון שהוריה חירשים והיא עצמה מאבדת את שמיעתה ותתחרש בעתיד הקרוב. כאשר היא מלמדת אותו את השפה שנמנעה ממנו – היא משנה גם את הערכים שעליהם גדל. מכאן ואילך מתרכזת ההצגה בסיכויים שאהבה תמומש בקרב שני שבטים כל כך שונים.
הדרמה הקומית פורשת לפנינו את המתרחש בביתה של משפחה לונדונית רגילה לכאורה, אך אנו משקיפים על ההרס המתחולל בה ועל הניכור והשונות הזרועים בין בני הבית. בני הזוג רבים על שטויות ומצרים על כך שילדיהם עדיין גרים בביתם. עם זאת, בזכות ההיכרות עם סילביה, משיג בילי לראשונה עבודה בפרקליטות, כמומחה לקריאת שפתיים ממצלמות אבטחה בתיקי פשע, אולם אז מתעורר משבר נוסף בחייו.
ספיר באומוול הנפלאה היא סילביה, הצעירה שנקשרת אל בילי והמגלה גם שהמום בו הוא לוקה, גורם לו להפר כללי אתיקה ברורים ומובנים והיא גם מגלה את היכולת של האהבה להתממש ביניהם. ספיר מפגינה משחק מוצלח ומרגש מאוד. סצנת הספסל היא פסגת העוצמה הדרמטית שלה ושל המחזה. יש לה יכולות הבעה מוצלחים ואין ספק כי היא בעלת יכולת תיאטרלית משובחת.
ניר לוגסי מגלם בהצלחה רבה את התפקיד של בילי החירש. דיבורו, האופייני לאדם חירש, הליכותיו ויכולת המשחק שלו, נפלאים ומעידים על כישרון רב.
יעל דובר כאמו של בילי, סופרת ספרי מתח, משחקת באורח מצוין ושובה לב והתפקיד תפור עליה בהצלחה רבה. גל בן מויאל מגלם במשחק טוב מאוד ומשכנע את כריסטופר, אבי המשפחה, מורה בעבר וסופר בהווה, דמות וולגרית וגזענית.
פז כלפון מגלם בכישרון נפלא את אחיו של בילי ומשחקו שובה לב ומוצלח. פז חושש שבילי יעזוב את הבית עם סילבייה ומנסה לפלג את אהבתם. הסצנה שבה הוא שרוע בכורסה ומבכה את שעולל, היא משכנעת ומרגשת במיוחד.
סהר שוורצברג הנהדרת כרות, בתם הזרוקה והשואפת להיות זמרת אופרה, היא תגלית הראויה למחמאות, שחקנית בעלת פוטנציאל רב.
המחזה תורגם בידי דניאל אפרת ביד אמן והשפה היא מעולה, נכונה, עכשווית, עניינית וקולחת.
התפאורה של שמעון קסטיאל היא פרקטית ונאה, במיוחד ארון הספרים הקבוע על הקיר ועליו גם מוקרנות כתוביות המלל של השחקנים והגיגיהם. רונה בקרמן עיצבה את התלבושות היפות ובמיוחד ראויות תלבושתיה של רות. דולב ציגל אחראי לתאורה הראויה והשזורה היטב בעלילה. נועם גור אחראי לעריכת הווידיאו הטובה. אבישי בן גל, הבמאי, ערך גם את המוזיקה המוצלחת והתוססת, המתאימה לרוח התקופה .
אין ספק כי מדובר בהצגה רווית רגש וראויה לדיון, המסבה לצופים נחת רבה וחוויה תיאטרלית.