כותרות האתמול: 12 במאי, 1977

זו לא הייתה השנה של אילנית באירוויזיון: הנציגה הראשונה של מדינת ישראל בתחרות (הישראלית הראשונה, אסתר עופרים, נציגת שוויצריה ב-1963 הגיעה למקום השני), שארבע שנים קודם לכן, בהופעת הבכורה, סיימה במקום הרביעי המכובד, חזרה לאירוויזיון, הפעם בשיר של עדנה פלג ואלדד שרים, וסיימה במקום ה-11 עם 50 נקודות. הכותרת של להיטון, "אכזבה היא שיר לשניים", הייתה מובנת בהחלט.

עוד אכזבה הייתה מהצבעתן של שמונה מדינות שלא העניקו לשיר הישראלי אפילו נקודה אחת, סמלית.

בכלל, זה היה אירוויזיון כושל, לדעתו של שליח להיטון, אורי אלוני. הארגון היה לקוי, מספר העיתונאים הזרים שהגיעו ללונדון היה נמוך, יחסית. אמצעי הבטיחות לא מי יודע מה והציבור הבריטי לא גילה עניין באירוויזיון. אולי בגלל שהתקיים יותר מחודש לאחר התאריך המקורי, שנדחה, בגלל שביתת הצלמים והטכנאים של ה-BBC .

באירוויזיון 1977 זכתה מארי מרים, זמרת צרפתיה אלמונית שחגגה את יום הולדתה ה-20 למחרת התחרות, ילידת קונגו, בת להורים מפורטוגל (תראו איך זה מתקשר לנו עם אירוויזיון 2018 ). השיר שלה, "הציפור והילד", שהושמע אחרון לפי ההגרלה, קיבל 136 נקודות.

אבל, כמו ששלום חנוך שר, תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר ("נגד הרוח"). מנקודת השפל באירוויזיון 1977 זינקה ישראל לשיא, כעבור שנה, עם זכייה ראשונה בתחרות. אילנית לא חזרה עוד לאירוויזיון. יזהר כהן, שזכה לפני 40 שנה, חזר ב-1985 ו"עולה עולה" שלו סיים במקום החמישי. לא רע.

נטע ברזילי, בהצלחה.