כותרות האתמול: 19 באוקטובר, 1978

האקורד האחרון של הזמר המורד, כך הכתיר להיטון את ההספד על ז'אק ברל, הזמר הבלגי שמת מסרטן הריאות, עשרה ימים קודם לכן. ברל היה בן 49 בלבד, אבל בשנות חייו הקצרות הספיק הרבה: הוא שיחק בקולנוע, ביים, ובעיקר כתב ושר שירים שהפכו לנכסי צאן ברזל של השאנסון, ביניהם "בנמל באמסטרדם", "הבורגנים", "מולאן", "אל תלכי" ועוד ועוד.

ברל סירב לקחת את עצמו ברצינות. "אינני משורר ואינני מוזיקאי", אמר. "אני בסך הכל מחבר פזמונים. אין לי הרבה מה לומר". אבל בהחלט היה לו מה לומר, והוא אמר, שנון וחד, רומנטי ורך, אכזרי וענוג, בכ-700 שירים שכתב בקריירה קצרה ומצליחה, שהחליט לקטוע, לעזוב את אירופה ולחיות בפולינזיה הצרפתית, כמו האיש שהעריץ, הצייר פול גוגן. כמו גוגן, מצא אהבה שם, צעירה בשם מדלי, וכמו הצייר, חי בבית ללא מים זורמים וחשמל, והיה מאושר. "אני לא שם על כסף", אמר ברל. "למעשה, אני מפחד מהכסף".

ברל היה מפורסם גם מחוץ לארצות דוברות צרפתית ושיריו תורגמו לאנגלית וגם לעברית (הוא הופיע בישראל ב-1963 ). לפני יותר מ-50 שנה עלה באוף-ברודוויי (ואח"כ בברודוויי עצמה), המופע "ז'אק ברל בריא ושלם וחי בפריז", שהפך להצלחה גדולה. ב-1970 הוצגה בישראל הגרסה המקומית, "עולמו של ז'אק ברל", בהפקת תיאטרון בימות, עם ישראל גוריון, ריקי גל, אביבה שוורץ ודני ליטני, שהחליף ברגע האחרון את אריק לביא, שפוטר מההפקה בגלל "בעיות", כפי שהגדיר המפיק, יעקב אגמון, כשברקע שמועות על "הפרת משמעת אמנותית וחברתית" מצד לביא ז"ל. כלומר, כפי שאגמון רמז, התנהגות של "כוכב" בלהקה של שחקנים-זמרים.

אבל נחזור לברל. לאחר תקופה ארוכה במהלכה למעשה ניתק כל קשר עם עברו באירופה, ברל חזר לצרפת ב-1977 כדי להקליט את התקליט שיהיה האחרון שלו. עוד לפני שיצא התקליט, הצטברו למעלה ממיליון הזמנות מוקדמות. אבל כשסיים את ההקלטות, ברל ובת זוגו חזרו הביתה, לאיי מרקיז. בפעם הבאה שיחזור לצרפת, הוא יהיה חולה אנוש.

ב-1978 , כשהפליג בספינה שלו, שמע בתחנת רדיו צרפתית כי מת! הרדיו הסתמך על ידיעה שפורסמה בשבועון בלגי. ברל אמר שבתחילה הוא צחק, "אם כי בעצבנות, שאחרי ככלות הכל זה לא נעים. אחר כך הרהרתי בדבר וחדלתי לצחוק. הוריתי לעורך הדין שלי להגיש תביעה נגד השבועון". כעבור זמן קצר התברר שהשמועה המקאברית עומדת להתממש. הוא חלה בסרטן הריאות והוטס לטיפולים בצרפת, אלא שכבר היה מאוחר מדי. ז'אק ברל מת בצרפת. גופתו הוטסה לאיי מרקיז שאהב והוא נקבר סמוך לאיש שבעקבותיו הלך וכמוהו הוא חי, פול גוגן.