צילום מאתמול: 15 בפברואר, 1974

זה בלי ספק השער העצוב ביותר בתולדות להיטון והוא התפרסם תשעה ימים לאחר שרומן שרון ז"ל נהרג בסיני, יום לאחר שחגג את יום הולדתו ה-23 . אם חגג. הוא היה אז מגויס כחייל מילואים לענף הווי ובידור, כמו רבים מחבריו, צעירים וגם בוגרי מלחמות קודמות.

הביטו בבחור הצעיר הזה, יפה התואר והמוכשר. הוא מחייך אל המצלמה, חיוך שיש בו ביישנות לצד ביטחון עצמי והכרה בערך עצמו. רומן יודע, כפי שיודעים רבים, שהוא אחד הכוכבים החדשים של הפופ הישראלי, והעתיד פתוח בפניו. הוא שירת בצוות הווי צנחנים והשתחרר בפברואר 1972 . כמתנת שחרור קיבל מלהיטון את השער הראשון שלו. מי חשב שהשער השני, בדיוק שנתיים לאחר מכן, יהיה לזכרו.

שרון הוציא תקליט סולו, ראשון ויחיד, עם להיטים כ"בלדה למחפשים" ו"לילה טוב". הוא השתתף במחזמר "לילי גם" בתיאטרון חיפה, גרסה מודרנית ל"גם הוא באצילים" שכתבו אהוד מנור ומתי כספי ע"פ "גם הוא באצילים" של מולייר. המחזמר ירד כעבור זמן קצר בגלל מחאה קולנית של הדתיים בחיפה, או בכל אופן נציגיהם בקואליציה העירונית. מאותו מחזמר נותרו שירים כמו "מימי המתוקה" (רומן שר עם יזהר כהן), "חלומות שמורים" (כהן), ושיר נוסף, "הבלון שלי", שמתי כספי הקליט לאלבומו הראשון, לזכרו של שרון. בערך באותו זמן, רומן הקליט את "שיר המכולת", של כוורת, לסינגל שיצא בחברת התקליט.

סמל רומן שרון נטמן בבית העלמין הצבאי בקרית שאול.