כותרות האתמול: 30 באוגוסט, 1979
אוק 17
(תודה לדוד פז)
לפני 15 שנה, בגיל 52 , עוזי חיטמן מת מהתקף לב. היוצר והזמר שהחל את דרכו בלהקת פיקוד מרכז, בתקופה שאחרי להיטיה הגדולים, השאיר אחריו עשרות רבות של שירים שכתב לזמרים אחרים וביצע בעצמו. שירים לקהל בוגר ושירים לילדים. שירי פופ וים-תיכוני, שירי אירוויזיון (כאן, אורנה ומשה דץ), ושירי נשמה יהודיים (אדון עולם, עם עודד בן חור).
בראיון ללהיטון, לפני למעלה מארבעים שנה, סיפר חיטמן על עבודתו, ככותב שירים. עבודה, לא השראה. "כמו נגר, המתאים את רהיטיו לסלון, כך גם אני מנסה להתאים את שיריי לקהל. אני כותב לפי הזמנה, שכן אינני מאמין בהשראה הנופלת מן השמיים. ברגע שאני מתיישב ליד הפסנתר ומנסה לכתוב לפי ההזמנה, ההשראה באה תוך כדי עבודה. הכתיבה בבית מאפשרת לי לראות את אשתי ואת בני. אני נמנע ככל האפשר מלהופיע בסופי שבוע משום שאני מעדיף לבלות בבית, לארגן את המחשבות ולנוח", אמר.
מדבריו של חיטמן ניתן היה להבין שכתיבה, בעיניו, עדיפה על הופעות מול קהל. אולי זו הסיבה שהחליט לקרוא לאלבומו החדש "ליצן חצר". לדברי חיטמן, "כשאני עומד על הבמה ושר, אני מרגיש כמו ליצן, כיוון שאני חושף את עצמי ומרגיש שאני חייב לגרום לקהל הנאה".
חיטמן נשאל אם היה רוצה שבנו בן השנה יהיה זמר כשיגדל, וענה חד משמעית, "לא בארץ. לזמרים כאן יש תדמית שלילית, ועד היום אומרים לי אנשים דברים כגון: בסדר, אתה כותב מוזיקה, אבל ממה אתה חי? רבים שואלים אותי מה אני עושה במשך היום והיחס ככלל הוא ציני ולעגני".
משאלתו של עוזי התגשמה, בחלקה: אמנם עידו חיטמן, הבן, אינו זמר, אבל הוא עורך דין המתמחה בזכויות יוצרים וייצוג אמנים. האחיינים של עוזי חיטמן, אוהד ואסתר, הם יוצרים וזמרים בזכות עצמם.