פינת הקומוניקט

(צילומים: יח"צ)

ביום שישי הבא, חבורת אטומיק תשיק אלבום כפול חדש, בהופעה בלבונטין 7 , עם אורחים. האלבום כולל שירים מקוריים ותרגומים להאנק וויליאמס, בוב דילן ועוד.

חבורת אטומיק הוותיקה משיקה שני אלבומים דיגיטליים, אלבום "ישן" ואלבום "קטן", וכתמיד עושה הכל אחרת, אם לא הפוך.

חבורת אטומיק היא: ירון פישמן – שירה, גיטרה ויוקללי, ניב הרמתי – מלודיקה, גיטרה וקולות, איתי ספורטא – קונטרבס, אורי אפק – חליל ושירה ואסף חסילביץ – צ'לו.

החבורה מאופיינת בצליל עשיר ופולקלורי ובטקסטים שאנסוניירים וטרובדוריים, דווקא בעברית. גם התרגומים ברובם מחומרים לא מוכרים ובנושאים שפחות נוגעים בהם.

במופע ההשקה, ב-1 בנובמבר בלבונטין 7 בתל אביב, יתארחו אושיית הפולקלור הותיקה שי טוחנר, המשתף פעולה עם החבורה בשנים האחרות, הסינגר סונגרייטר דני גלבוע והפיראטיות הפיראטיות, הירושלמים, שימלאו את רחבת הלבונטין בכלי נשיפה לרוב.

האלבום "הישן" במארז הכפול הוקלט בטכניקות אנלוגיות על טייפים ישנים, ואפקטים שהורכבו במיוחד עבור האלבום, כדי לשמר את הצליל החם והפטיפוני.
האלבום כולל שירים מקוריים בצד תרגומים לשירי פולק שונים העוסקים בצד הפחות זוהר של האהבה: האובססיביות ב"אל תגלו לה", שמקבל פרשנות נרחבת ופרוורטית בזכות הקליפ בבימויה של בטינה פיינשטיין (אינדי-סיטי), והתרגום ל"להתראות אהובה" ( fair thee well ),  המוכר מביצועים של בוב דילן ומבצעת השחקנית מאיה מרון, כאישה שננטשת  עקב הריונה וחייה נהרסים. תחושת הנטישה מלווה את האלבום בשירים נוספים כמו "בודד שבא לי לבכות", תרגום לשיר המפורסם של האנק וויליאמס ( I am so lonesome I can cry ), ו"הוא יצטער" (who’s sorry now). לדברי ירון פישמן, "אני אוהב את תחושת החשיפה, והתרגום חושף לא פעם רבדים שקל לדלג עליהם כשהמילים בשפה זרה". 

עוד באלבום, גרסה מחודשת ל "כלבו שלום", שבוצע במקור ע"י חמי רודנר, באלבומה הראשון של החבורה, שיצא ב-2005, ו"אנחנו הטיטניות, סווינג אהבה", מאת מי-טל נדלר,  שהולחן במיוחד לכבוד השקת ספרה הראשון.

האלבום "הקטן", הוא האח הקטן והמרגיז של האלבום הישן. הוא ממזרי  ולא דידקטי, ומושפע מספרי ילדים כמו  "מקס ומוריץ". האלבום עוסק בדברים שבאמת מעסיקים ילדים כמו נפיחות (פוקים, פלוצים), האם אורז מלא באמת ממלא יותר מאורז רגיל, ובעצות הממש ממש גרועות שהמבוגרים נותנים.

פישמן: "כשהייתי בן עשר, יצאו, פחות או יותר באותו זמן, 'הכבש השישה עשר' ו'שירי חג ומועד ונופל' (מאיר אריאל), וכשכולם שרו 'הילדה הכי יפה בגן', אני שרתי 'לים היא נותנת, לי לא'. אני מניח שדבר לא השתנה מאז, ואני עדיין מעדיף מלוח על פני מתוק".