גורסת ושרה

(צילומים: רדי רובינשטיין)

חיים נוי על "אפס ביחסי אנוש" בבית ליסין: קומדיה מוזיקלית מקסימה המבוססת על הסרט באותו שם. בלי ספק, ההפקה המוצלחת ביותר בתיאטרון הרפרטוארי, העונה.

"אפס ביחסי אנוש" בבית ליסין בתל אביב, היא קומדיה מוזיקלית מקסימה, שזורה בביצועים ווקאליים נפלאים של להקת שחקנים מוכשרת. אין ספק כי זוהי ההפקה המוצלחת ביותר בתיאטרון הרפרטוארי העונה, והיא ראויה לחופן של מחמאות.

מדובר בעיבוד בימתי לסרט הנודע בעל אותו השם, של טליה לביא. את המחזה כתב בשנינות רבה אורן יעקובי ונוספו לו שירים, שכתב עם עילי בוטנר והתוצאה – להיט בטוח.

עידו רוזנברג הנפלא ביים סוג של מחזמר שכולו שירים וריקודים, טקסט חד, שלא מרפה מהנעשה בצה"ל, בצורה מוגזמת ומצחיקה. הכוריאוגרפיה של בכיר מעצבי התנועה בתיאטרון, עוז מורג, היא מעולה ותוססת. בסך הכול מדובר בחוויה תיאטרלית מוזיקלית משובחת.

העלילה עוסקת במדור שלישות במחנה צבאי והווי החיילות המשרתות בו. דפי היא מש"קית נייר וגריסה, תפקיד שהומצא למענה. החלום שלה הוא לעבור לשרת בקריה, ליד ארומה עזריאלי. היא שולחת מכתבים עם בקשות העברה לכל הקודקודים בצהל בסיועה של פקידת הדואר, זוהר. במדור משרתת גם אירנה, העולה מרוסיה, ושתי פקידות דתיות.  עליהן מפקדת רמה, סגן קשוחה שמנסה אף היא לפלס דרכה לצמרת. הבנות חולמות על אהבה, אותה מייצג קצין צעיר וחטוב שהופך למושא הערצתן. למקום מגיעה מחליפה והיא מגלה שבעצם היא חולמת שנים על אהבתה לקצין איתן. תוך כדי כך, מתרחשת תפנית מרעישה ומכאן ואילך העלילה פורצת ושועטת עד לסוף הבלתי נמנע (ואולי הידוע מראש).

משי קלינשטיין מגלמת את דפי המתוסכלת והיא מגישה משחק מבריק ועדין עם יכולות ווקאליות מצוינות.

מגי אזרזר נפלאה כזוהר ומבצעת את תפקידה בצורה קולחת ומרגשת, וגם מרשימה כזמרת.  

דיאנה גולבי כאירנה, גונבת לא פעם את ההצגה בטקסטים חדים כתער, פניני לשון בעברית וברוסית, וגם תורמת את כשרונה בשירה, כיאה למי שזכתה מקום ראשון בכוכב נולד.

 מעיין תורג'מן היא ליהוק מדויק וראוי, כרמה, מפקדת המדור, מגישה משחק נפלא ויש לה גם יכולת שירה מצוינת.

רון שחר מגלם את אל"מ בועז, מפקד הבסיס, ומשחקו הוא מעולה, ציני במינון מתאים, כאשר החיוך על פניו הוא חלק ממשחק מקצועי משובח, הראוי בהחלט למחיאות כפיים.

אסף הרץ נהדר בתפקיד איתן, הקצין מושא הערצתן של הבנות.

בתפקידי החיילות הדתיות ששמות את מנהגי הדת בפרופורציה המתאימה, מופיעות שתי שחקניות מצחיקות ומעולות, לורין מוסרי וקרן מרום, שהיא גם רקדנית וזמרת מצוינת.

מאי קשת מגלמת במשחק מרגש ומוקפד הראוי לציון מיוחד את תהילה, המגיעה לבסיס בחיפוש אחר איתן. בולטת בלהקה גם נופר אליהו, זמרת ושחקנית משובחת, במגוון תפקידים. יש לציין לשבח על ביצועיהם המעולים גם את אבירם אביטן, לירן מזרחי, אשלי זימברג, ענבר יוחננוף ודור ברנס.

אמיר לקנר אחראי לניהול המוזיקלי ולעיבודים הטובים. ריקי בוגטין אחראית להדרכה הקולית. ניראל שרון עצב סאונד צלול וברור. שני טור עיצבה תפאורה פרקטית של משרדים צבאיים עם שדכן סיכות ענק שמהווה בעצם מוטיב מרכזי בעלילה. אורנה סמורגונסקי עיצבה תלבושות נפלאות, בעיקר בתמונה על אזור עזריאלי ליד הקריה, וקרן גרנק היא האחראית על התאורה הראויה.