כותרות האתמול: 21 באפריל, 1982

יהודה פוליקר הוציא היום סינגל חדש, "ליל סערה", שהלחין למילים של צרויה להב. השיר נכתב לפני כשנתיים, אך "מצליח לחבר את המאזין למציאות חיינו העכשווית וכך השיר מקבל משמעות רחבה יותר: מוסרית, פוליטית, כלכלית ואקולוגית", כפי שנכתב בקומוניקט.

בדיוק לפני 38 שנה התפרסמה הכתבה הראשונה על פוליקר, כחבר בלהקת בנזין, שם חדש יחסית, בן שנה בערך, ללהקה ותיקה מהקריות, שקודם לכן נקראה ברקת, ו"עוד שלל שמות", נכתב בלהיטון, "עד שהגיעו אל יעקב גלעד, אל שותפות פוריה, חוזה הקלטות ושם חדש".

גלעד, אז תמלילן ידוע, בן זוגה של יהודית רביץ – בימים ששניהם העדיפו שלא לחשוף את זהותם המינית האמיתית – ומנהל מוזיקלי עם אוזן טובה, קיבל קלטת (קאסטה, מדייק להיטון), מהלהקה שכבר הייתה אז פופולארית מאוד בקריות ובצפון הארץ, התפרנסה יפה מהופעות בחתונות, במועדונים ודיסקוטקים, "אך רצתה הרבה יותר מזה".

לדברי גלעד, "הם תמיד היו להקה של רוק. גם כשהופיעו בחתונות, הם ניגנו את 'מארש החתונה', ואחר כך המשיכו לנגן רוק".

פוליקר הוסיף, "החלטנו (קיטש אמסלם – גיטרה ושירה, אלי חדד – תופים, בנג'ו קמחי – בס וקולות, ופוליקר הסולן והגיטריסט המוביל), שמספיק לנו, שאנחנו יכולים לעשות משהו יותר רציני. עשינו חזרות במקלט בקרית חיים. עבדנו קשה, לפעמים מהבוקר עד הערב, בלי הפסקות. הקלטנו על שני טייפים, עם העלאות והכפלות, וכשהיינו מוכנים, באנו עם הקאסטה ליעקב גלעד. למה גלעד? כי הוא באותו עניין של המוזיקה שלנו, לפי השירים שהוא כותב".

גלעד: "הם פנו אליי עם הקאסטה וביקשו מילים. שמעתי, והם מצאו חן בעיניי, אבל לא כל כך האמנתי לקסטה – הם נשמעו טובים מדי…הלכתי להופעה שלהם וראיתי שהכל נכון. אז התחלנו לעבוד ביחד, לפני שנה".

גלעד כתב את "חופשי זה לגמרי לבד", ללחן של פוליקר, והשאר חלק מההיסטוריה של הרוק בישראל. בהמשך, בנזין הצטמצמה לשלישייה עם עזיבתו של אמסלם, שהרגיש שלא ניתן מספיק מקום לשירים שכתב וביקש לשיר. אחר כך, עם "עיניים שלי", הזניק פוליקר קריירה סולנית מצליחה מאוד, בתחילה יחד עם גלעד, ואחר כך לבדו. פרידה מקצועית שהביאה גם לנתק ביחסיהם האישיים.