כותרות האתמול: 26 בספטמבר, 1969

אהוד מנור ז"ל היה חבר מערכת להיטון במשך חודשים אחדים, מהגיליון הראשון ועד שיצא לחופשה מהרדיו, מקום עבודתו הקבוע, כדי להתמקד בכתיבת הגרסה העברית למחזמר "שיער" שהועלה בקיץ 1970 באולם אואזיס ברמת גן. אהוד, שנולד היום לפני 79 שנה והלך לעולמו בגיל 63 , כתב את המדור "בואו לבלות", בו סקר ודירג את הסרטים הטובים ביותר לאותו שבוע. בעצם שבועיים, כי להיטון היה אז דו-שבועון.

בגיליון זה, השני של להיטון, דירג מנור במקום הראשון את סרט הבכורה של פול ניומן כבמאי, "רחל רחל", בכיכובה של אשתו, ג'ואן וודוורד. "להפתעת רבים הצליח פול ניומן להוציא מתחת ידיו סרט שאינו נקי מפגמים, אך האנושיות הרבה בה הוא בויים ראויה להערכה". וודוורד שיחקה את רחל, רייצ'ל, מורה, רווקה מזדקנת שמחפשת אהבה. "משחקה בסרט הוא הטוב ביותר שהגישה על הבד, כולל הופעתה ב'שלוש פנים לחוה', שהעניקה לה את האוסקר", קבע אהוד.

במקום השני דירג את "ספר הג'ונגל" של אולפני דיסני, וכתב "לעתים נדירות אתה מוצא בסרט כיסוי למה שהבטיחו לוחות הפרסום. מפיצי ספר הג'ונגל הבטיחו 'סרט שהוא סאטירה למבוגרים, מחזמר לצעירים והרפתקאות לילדים', והבטחתם במקרה זה היא אפילו צנועה".

סרט אנימציה נוסף במקום השלישי, אבל שונה לחלוטין, "צוללת צהובה", שלדברי מנור הוא "ניצחון לחיפושיות ולגרפיקאים (כלומר: יוצרי האנימציה), של לונדון, ובקולנוע 'פריז' אפשר לשבת ולראות אותו סרט שש פעמים ביום".

את הרשימה נעל "מצור", בכיכובה של גילה אלמגור כאלמנת צה"ל. "טוב לראות פנים ישראליות במצעד הסרטים", כתב אהוד. "לתעשיית הסרטים הישראלית היה כדאי לחכות לבמאי האיטלקי ג'ילברטו טופאנו, כדי שהאחרון יוציא מתחת ידיו את הסרט הישראלי הראשון המדבר ונושם עברית".

כבר לא כותבים כך. כבר אין כותבים ומתרגמים ואנשי רדיו וטלוויזיה כמו אהוד מנור. נזכור אותו בחיבה ובגעגועים.