כותרות האתמול: 6 בנובמבר, 1985

כחודשיים לפני יום הולדתו ה-35 של יהודה פוליקר התפרסם בלהיטון ריאיון איתו ועם שותפו לכתיבה, יעקב גלעד, על המופע והתקליט "עיניים שלי", ששיר הנושא שלו היה הראשון שסימן את הכיוון החדש של פוליקר, אחרי להקת בנזין. "משנה כיוון אבל נותר מוזיקאי מעולה, מחוספס טבעי, מזרים חשמל מן היד הפורטת אל הגיטרה והבוזוקי ומשם לקהל," כתבתי אז.

יהודה סיפר בין השאר על הבחירה בחיים רומנו, הגיטריסט, לנגן בוזוקי במופע, לאחר שהוא ויעקב כבר נסעו ליוון וחיפשו בוזוקאים ש"ניגנו נפלא, יוונית עד הסוף, אבל אני חיפשתי להוסיף לבוזוקי משהו נוסף ו'המשהו' הזה היה חסר להם", אמר פוליקר. גם הניסיונות למצוא בוזוקאים בארץ לא עלה יפה, "כי הטובים תמיד תפוסים, מנגנים בחתונות, אחר כך במועדונים וחוזרים הביתה בשיש בבוקר. איפה יש להם זמן לחזרות", אמר יהודה. בסוף, שמע משניים מהנגנים שלו ש"חיים מעוניין", ואמר לעצמו: איזה פספוס שלא נזכרנו מיד בחיים רומנו, גיטריסט אבל כזה ש"יש לו מוזיקה יוונית בפנים", לדברי פוליקר שנזכר שגם במוזיקה של הצ'רצ'ילים שחיים היה הגיטריסט שם, היה צד יווני כלשהו בכמה מהדברים שעשו.

לאחר החזרות למופע ישבנו בדירתו של יעקב, זו שאחר כך נשרפה והאש כילתה את החתולים שאהב ואת התקליטים שאסף, ועברנו על התקליט עיניים שלי, שיר אחר שיר, החל בשיר הנושא של קויומדז'יס, שיהודה הכיר מהביצוע של יורגו דאלראס. "פחדתי לגשת לשיר הזה," סיפר. "אהבתי אותו מאוד, אבל רק לשמוע. הוא נראה לי מושלם כפי שדאלראס הקליט אותו. חששתי להקליט אותו. לא ידעתי אם אצליח להעביר את הבוזוקי דרכי טוב יותר ממנו (החיפוש אחר הבוזוקי המושלם בשביל יהודה עבר גם ביוון אבל לבסוף נמצא כלי מתאים בארץ דווקא). פחות טוב לא היה טעם לעשות. יעקב אמר לי: אל תקשקש, אתה יכול לעשות את זה יותר טוב ממנו ושהוא יתעלף כשישמע אותך. הקלטנו את השיר שלוש פעמים ובישלנו (שלב המיקסים) איזה 12 פעמים. כשהוא (השיר) נגמר, ידעתי שגם דאלראס יעריך את זה".

יהודה פוליקר בן 70 היום. יומולדת שמח, מזלטוב ובריאות טובה. תנו לו בכפיים, מגיע.