קבינט נשים
יונ 02
(צילום: שמחה ברבירו)
חיים נוי על "מגנוליות מפלדה" בבית צבי: הצגה מרירה ומרגשת על אימהות, משפחה וחברות של אמת.
"מגנוליות מפלדה", בבית צבי ברמת גן, היא הצגה מרגשת מאוד, נוקבת ותוססת, המתנהלת במספרה שכונתית בעיירה קטנה בדרום ארצות הברית, בה מתנקזים זיכרונות ואורחות חיים, בעיות וצרות של חבורת נשים, בניהולה של בעלת המקום.
המחזה נכתב על ידי המחזאי האמריקני רוברט הרלינג בעקבות מות אחותו והוא נחשב למחווה אנושית לנשות העיירה שבה גדל. ההצגה עלתה באוף ברודווי ואחר כך בברודווי ומשם למסך הגדול. בסרט כיכבו מבכירות השחקניות בהוליווד: שירלי מקלין, אולימפיה דוקאקיס, סאלי פילד, דולי פרטון, דריל האנה וג'וליה רוברטס.
העלילה מתמקדת בסלון תסרוקות, מעין קבינט נשים, שבו הן דנות בכל העובר עליהן. בתה של אחת הנשים עומדת להינשא בערב, אך היא לוקה בהתקף בשל מחלת סוכרת שאינה מאוזנת. מסופר כי נאסר עליה להרות מחשש שכליותיה שנפגעו מהסוכרת יקרסו, וחייה יהיו בסכנה. העלילה המסופרת במרווח של שנתיים, מגלה כי שלבי, הבחורה הסוכרתית, החליטה להיכנס להריון, אך כפי שניבאו לה הרופאים כליותיה כשלו והיא נזקקת להשתלת כליה, אותה תורמת לה אימה. כשל הכליות חוזר למרות זאת, ועימו משתנים חייה וחיי משפחתה עד לסיום הצפוי. במקביל משתנים חיי חברות המועדון שבמספרה.
הבמאית אלה ניקוליבסקי וצוות השחקניות המוכשר העמידו הצגה קולחת, מרירה ומרגשת מאוד, על אימהות, משפחה וחברות של אמת. נהניתי ממספר הברקות בימוי, בין היתר מאפיזודה שבה יוצאות הנשים מהמטבח ומהצד, למרכז המספרה, כדי לשמוע רכילות מסוימת, כעת ועכשיו.
אורלי טבג'ה מגלמה את טרובי בעלת המספרה ומשחקה משובח, נעים ויפה. ניצן בצלאל מגלמת נפלא את אנל, עוזרת הספרית, שנאלצת לעבוד תמורת שכר זעום, לאחר שבעלה גנב את רכושם, ונמלט. ניצן היא חיית במה, המשתוללת בקטעי הריקוד הקצביים ומרגשת במשחקה, ובהחלטה חשובה בעקבות נישואיה החדשים וכניסתה להריון.
שירה בן חמו מגישה משחק מצוין ואמין מאוד כקלארי, אלמנת ראש העיר. דניאל החנוכי המוכשרת מקסימה כשלבי, הצעירה הסוכרתית, ומשחקה מוקפד ומוצלח מאוד. לירי בנדר מרגשת בתפקיד מלין, אימא של שלבי, והמונולוג שלה לקראת הסיום כובש ומעלה לחלוחית בעיניים.
עלמה שילון כובשת במשחק נהדר בתפקיד וויזר, אשתו של היורה הסדרתי, המניס בעלי חיים מהבית שלהם.
התרגום של רבקה משולח הוא קולח ורהוט. שי אהרון עיצב תפאורה מצוינת של מספרה. נופר דרזנר עיצבה תלבושות ססגוניות ונאות. אמיר קסטרו עיצב תאורה ראויה. שירה בן חמו ערכה את המוזיקה הקצבית. תות מולאור עצבה את התנועה והריקודים התקופתיים.