טום אוהב את הלן
מרץ 21
(צילום: שמחה ברבירו)
חיים נוי על "שמנה" בתיאטרון הספרייה: חומר למחשבה ועונג תיאטרלי, בדרמה קומית על אהבה שלא עושה חשבון למשקל.
האם ניתן להתאהב בבחורה שמנה ולחיות איתה מבלי לזכות בביקורות בוטות מצד המשפחה והחברים? התשובה לסוגיה מוזרה זו, אך המציאותית ביותר, היא לכאורה פשוטה. אבל, המחזה "שמנה", המועלה בתיאטרון הספרייה ברמת גן, מציב סביב הנושא תהיות ובעיות. את התשובה שאליה מגיע הבחור המאוהב בסיום ההצגה, ראוי להשאיר לצופים.
ניל לביוט, מחזאי ובמאי סרטים אמריקני, שעורר לא מעט פרובוקציות תיאטרליות, הצטרף בשעתו לדת המורמונית וסולק ממנה לאחר שכתב והעלה מחזה שפגע במורמונים, לדעתם, כתב את המחזה ב-2004 ובאותה שנה עלתה ההצגה באוף-ברודווי. ב-2008 עלה המחזה בלונדון ובמשך השנים ברחבי תבל. בישראל עלה המחזה בשנת 2006 בתיאטרון הקאמרי, ולפני כעשר שנים בתיאטרון הספרייה.
ההפקה החדשה בתיאטרון הספרייה שביימה רקפת בנימין היא קולחת ומעניינת, ובזכות השחקנים המוכשרים סופגים הצופים חומר חשוב למחשבה וגם עונג תיאטרלי, של דרמה קומית במינון מבוקר ובתצורה מכובדת.
העלילה עוסקת בטום, פקיד בחברה אנונימית המתאהב בבחורה במהלך ארוחת צהרים חפוזה במסעדה שכונתית. הלן, הבחורה, היא ספרנית דעתנית ובעלת חוש הומור. הבעיה שהיא שמנה. לטום אין בעיה עם גופה המלא כיון שהוא נופל בקסמי אישיותה ובהחלט מוצא אותה נעימה ויפת מראה לדעתו, ואף מוכן לחיות איתה.
למרבה הצער, שורץ משרדו בעובדים שיש להם סטיגמות ודעות אחרות על איך צריכות להיראות בחורות. אחד החברים כביכול הוא קרטר, הבולש אחר טום מגלה את זהותה של החברה החדשה ומוציא את רעתה ודיבתה קבל עם ועובדי החברה, ובתפוצת אינטרנט רחבה.
עוד בעיה קטנה מהווה ג'ני, מהנהלת החשבונות בחברה, שיצאה בעבר עם טום והוא אף הבטיח כי יתארסו. ג'ני היא בחורה חטובה ונאה ועומדת בקריטריונים החברתיים, ולכן כולם, וקרטר בראשם, מתפלאים מדוע מעדיף טום בחורה חריגה שאוהבת לאכול, והרבה, והם אינם מסתירים ממנו את דעתם.
טום משוכנע שהלן היא נשית, יפה (ושמנה), אבל זוהי אהבה ממבט ראשון. האם האהבה תנצח את הנורמות החברתיות? התשובה ניתנת לצופים בתמונת הסיום המפתיעה.
רוני מרחבי המשובחת מגלמת בהצלחה רבה את דמותה של הלן הספרנית השמנה, מצליחה לעורר אהדה רבה, נכנסת לדמות בצורה מעוררת השתאות והיא ראויה למחיאות כפיים רבות. זהו תפקיד כפוי טובה שכן היא מגלמת דמות שנויה במחלוקת חברתית, אבל הביצוע המוקפד, המרגש והמעורר חיוכים, פה ושם, מתגלם בדמות נפלאה בהצגה הצנועה והיפה הזו.
מיכאל גמליאל מגלם נפלא את טום, המתמרן בין הדעות החברתיות ורצון הלב שלו, ומשחקו הוא אמין, מעולה ובעל יכולת תיאטרלית מצוינת. עדן טל מגלמת באורח נהדר את ג'ני הקנאית והיפה. אסיף בנדק מגלם במשחק מענג את קרטר, ומשחקוא כובש, קולח ומאופיין ברמה תיאטרלית יפה מאוד.
רקפת בנימין ביימה כאמור הצגה מעוררת מחשבות, מוקפדת ומענגת ומעוררת סוגיות חברתיות. רוני מרחבי תרגמה את המחזה לשפה עכשווית וקולחת על פי תרגום ראשון של אסף ציפורי. רונה משעול עיצבה תלבושות נאותות ומוצלחות. דן גלזר עיצב תאורה ראויה. דינה קונסון עיצבה תפאורה סולידית ופרקטית. אסנת גונן אחראית למוזיקה ולעריכה המוזיקלית הנעימה.