אימא אוהבת את מישל (קצת יותר מדי)
אפר 24
(צילום: ישעיה פיינברג)
חיים נוי על "הורים איומים", המחזה של ז'אן קוקטו, בבית ליסין: הצגה מרשימה עם טוויסטים מעניינים וסיום מפתיע.
כשיורד המסך על ההצגה "הורים איומים" בתיאטרון בית ליסין, הקהל נשאר מרותק למושבו, המום למדי. אכן, סוף, מפתיע נוסח סופר המתח האמריקני הרלן קובן.
ז'אן קוקטו, מחזאי צרפתי סדרתי נודע, כתב את המחזה בשנת 1938. הביקורות ברובן היו נלהבות. במרוצת השנים היו שהתנגדו למחזה, אולם בהמשך הוא עובד לקולנוע ולטלוויזיה והוצג בהפקות רבות בצרפת וברחבי העולם. אגב, קוקטו היה מיודד עם אדית פיאף ומת זמן קצר לאחר ששמע על מותה.
זו אינה הפקה ראשונה של הורים איומים. ההצגה זכתה ב-2016 לפרס התיאטרון הישראלי לאחר שעלתה בתיאטרון באר שבע. חלק ממשתפי אותה הפקה נוטלים חלק עתה בהפקה בבית ליסין עם אותו במאי, גדי רול, שגם הפעם עשה עובדה מצוינת עם להקת שחקנים מוכשרת במיוחד. התוצאה היא הצגה מרשימה ונוקבת, קולחת ועשויה היטב, עם טוויסטים מעניינים בעלילה, עד לסיום המפתיע.
העלילה עוסקת במשפחה פריזאית, לכאורה רגילה. אולם, היחסים בין האימא לבנה הבוגר הם מעוותים. האימא מקנאה לבנה ולא מסוגלת אפילו לחשוב שהוא עלול להתאהב ולנטוש אותה. כאשר מצהיר הצעיר בפני הוריו כי התאהב בבחורה, אמו נטרפת מקנאה. אולם, כאשר מגלה אביו במי מדובר, ההלם שלו עז ביותר, כיון שמסתבר שזו בחורה שהוא התחזה בפניה לאלמן והם התאהבו. עתה עליו לפתור את הסבך. בבית מתגוררת גם הדודה, אחות אמו של הצעיר. היא מחליטה לעשות סדר בבית והתוצאה היא מרקחת אחת גדולה.
לימור גולדשטיין מגלמת את איבון, האימא חולת הסוכרת שקנאתה לבנה מעבירה אותה לפרקים על דעתה, והיא שחקנית משובחת בעלת יכולות דרמטיות מעולות שמגישה משחק מרגש, אמין ומקצועי וראוי לכל שבח.
שירי גולן מגלמת נפלא את לאו, הדודה המסורה היודעת לפתור כל בעיה ומשליטה סדר לפי אמות המידה שלה בקרב המשפחה, ובתמונת הסיום היא מצליחה להביע את התוצאה הסופית בתמונה מצוינת ונוקבת.
יורם טולדנו הנפלא, מטובי שחקני הבמה הישראלית, מגלם בצורה משובחת ונוקבת את ז'ורז', אבי המשפחה. הוא מצליח לעורר אמפתיה, למרות הכוונות הזדוניות שלו להציל את עורו בפרשיה שבה הסתבך.
תום חגי המצוין בתפקיד מישל, הצעיר שמנסה להיחלץ ממסגרת אמו ומשפחתו המלחיצים, מגיש משחק מרגש מאוד ומעורר אהדה רבה. כרמל בין כמדלן, הבחורה שבה מתאהב מישל, מגלמת את התפקיד באורח משובח ובאיכות תיאטרלית מעולה ויוצאת דופן. היא שחקנית מוכשרת מאוד ומבטיחה, וזהו עוד נדבך נפלא במסלול התיאטרלי הנכבד שלה, תוך זמן קצר יחסית.
אלי ביז'אווי תרגם את המחזה לשפה קולחת ועכשווית. כנרת קיש עיצבה תפאורה סולידית ופרקטית מצוינת. יהודית אהרון עיצבה את התלבושות היפות. אלדד לידור אחראי למוזיקה הנאותה. דולב ציגל עיצב תאורה ראויה.