הרוצחות המזמרות
יול 25
(צילום: יוסי צבקר)
חיים נוי על "שיקגו" במרכז ענב לתרבות בתל אביב: מחזמר מרהיב, הפקה מושקעת, והתוצאה לא פחות ממופלאה.
"שיקגו" בהפקת מרכז ענב לתרבות בתל אביב הוא מחזמר תוסס ומרהיב עין, המבוצע נפלא בזכות הבמאים אבישי בן גל ושחר פרץ ולהקה מוכשרת של שחקנים, זמרים ורקדנים. ההפקה המושקעת, בצורה סבירה, היא לא פחות ממופלאה. ממתק תיאטרלי שופע הברקות בימוי וסצנות נפלאות. שחר פרץ גם אחראי לכוראוגרפיה הנהדרת.
המחזמר "שיקגו" מאת ג'ון קנדר (מוזיקה) ופרד אב ובוב פוסי, מבוסס על מחזה שכתבה בשנת 1926 עיתונאית ב"שיקאגו הראלד טריביון". העלילה מוצגת בחלקה כאילו באולם קברט, לפני קהל, עם מנחה ודמויות מופרכות. עלילת המחזמר מתרחשת בשנות העשרים של המאה הקודמת. רוקסי הארט נשואה טכנית לאיימוס התמים ולמעשה היא נושאת עיניה רק להיות כוכבת. גבר מבטיח לעשותה כוכבת, אולם כשהוא נראה לה בלתי מעשי, היא פשוט מחסלת אותו. בכלא היא פוגשת את וולמה קלי, זמרת ורקדנית מועדונים מפורסמת, המואשמת ברצח בן זוגה ואחותה לאחר שמצאה אותם במיטה המשותפת. הן חולקות את שירותיו של בילי פלין, פרקליט מפולפל שמאמין רק בכסף, והרבה, ומבטיח לחלץ אותן מחבל התליה. בינתיים הן נהנות משרותיה של מנהלת הכלא, מאמא מורטון, המגשימה להן את ההטבות תמורת מזומנים. העלילה מסתעפת ומסתבכת, אך הסוף הוא כמובן טוב, והשתיים פוצחות בקריירה חדשה של הרוצחות הזמרות.
המיוחד בתצורה המקורית של המחזמר הזה שהכול נעשה על הבמה. גם התזמורת, והיא משתתפת בעלילה. יש מספרים ודמיון ומציאות המתערבבים זה בזה, תמונות סוריאליסטיות והכי הרבה – קצב מטורף, רווי שירים מדהימים וריקודים. בהפקה הנוכחית התזמורת אינה גלויה ונשמעת רק מאחורי הקלעים. הקטע המפורסם של תמונת הפתיחה, כאשר וולמה יורדת במדרגות ומשמיעה את השיר הנודע "כל הג'אז הזה", הועבר לבמה קטנה ומסתובבת.
כוכבות הערב היו יעל דובר והגר אנגל. שתיהן חיות במה המגישות תנועה מקסימה וביצועים ווקליים מופלאים. אנגל כוולמה קלי מפגינה ביצועים נהדרים. בקטע מסוים, בו היא מספרת לרוקסי על יכולותיה הבימתיות, הגר מסוגלת להעמיד סצנה של 10 דקות לפחות ובה היא שרה ורוקדת בקצב מטריף וחוזרת על עצמה. נשימתי ונשימות הצופים כבר נעתקו מהמאמץ שלה, אבל – לא, היא ממשיכה כאילו לא קרה דבר.
יעל דובר כרוקסי הארט היא תגלית תיאטרלית מוצלחת מאוד, שחקנית מעולה, זמרת מדהימה ובעיקר רקדנית מקסימה. היא יודעת לשיר ולרקוד, להיות מרגשת ונמרצת, ובהחלט ראויה לתשואות רמות. לשני התפקידים יש ליהוק כפול של עמית זיתון כוולמה, וספיר באומוול, שתיהן זמרות ושחקניות נפלאות.
נדיר אלדד מגלם את הפרקליט הממולח בילי פלין בכישרון רב וביכולת משחק ושירה ראויים לשבח. פלין והוא חלקלק, מלוקק, אמן האינטריגות ורדיפת הבצע שלו מנצנצת מאישוניו. בתפקיד זהי משחק גם אביתר בר דוד, שחקן וזמר מעולה.
את איימוס התמים והאוהב מגלם ערן לחמן, שיודע להגיש הופעה שובת לב ולשיר בצורה מיומנת, ומצליח להתמודד היטב עם התפקיד.
תום אנטופולסקי מגלמת בהצלחה רבה את מנהלת הכלא, והיא מיטיבה לבצע את השירים המוכרים בקצב וברגש הנכון והשובה לב. בחלק מההצגות משחק בתפקיד מאמא מורטון אורי אלקיים, שמביא ביצוע מצויין.
רותם מלר היא העיתונאית מרי סנשיין (התפקיד כתוב במחזמר עבור גבר רק בסרט שינה הבמאי את העיקרון). רותם היא שחקנית טובה וכאן היא מתגלה במיוחד כזמרת מוצלחת עם ביצוע אופראי מדהים.
גילי גבל כאנני היא זמרת , שחקנית ורקדנית מופלאה, כאילו עשויה מגומי. ציון לשבת מגיע לרקדנים והרקדניות ובין היתר: טיילה ג'ייד בדסר, גילי גוברמן, עדי מיוחס, מרב צברי, יובל אבירם, דין רואס, אדיר בובליל, וגל טופולסקי.
הנוסח העברי החדש של עמית מינסטר ואסף לוי הוא קולח ועכשווי. ארנון זיו אחראי לניהול המוזיקלי המשובח. במבי פרידמן עיצב את התפאורה הסולידית והפרקטית. אביעד אריק הרמן עיצב תלבושות ססגוניות ומרהיבות. מחמאות מיוחדות מגיעות לאיל דניאל על עיצוב התאורה המהממת. איתי פריד עיצב את הסאונד הצלול. אלינור זון אחראית להדרכה הקולית המוצלחת וליכולת הווקאלית הנפלאה של משתתפי המחזמר.