מעדן ויניל בשגרת חירום 06

(צילום: ויקיפדיה)

החודש לפני 50 שנה יצא "סיפורי פוגי", התקליט הראשון של להקת כוורת ואחד האלבומים החשובים (והנמכרים) ביותר בתולדות המוזיקה הישראלית הפופולארית, שהחל למעשה כניסיון ליצור אופרת רוק מקורית.

מודעה קטנה שפורסמה בסוף נובמבר 1973 בישרה: חדש! סוף סוף התקליט  שציפית לו, סיפורי פוגי. ציפית היה ניסוח מדויק: ההופעות של כוורת עם המופע שנקרא סיפורי פוגי החלו מספר חודשים לפני כן, שני שירים יצאו לרדיו, "שירות עצמי" ו"פה קבור הכלב", שהושמעו, נכנסו למצעדי הפזמונים, אבל לא הפכו ללהיטים גדולים. האלבום בעצם כבר הוקלט והיה מוכן לצאת לחנויות, אבל אז פרצה מלחמת יום הכיפורים. הלהקה, שחבריה היו יוצאי להקות צבאיות (רובם מלהקת הנח"ל), גויסה למילואים בענף הווי ובידור והופיעה ללא הפסקה בפני חיילים. החשיפה הגדולה לשירים החדשים הייתה מרכיב חשוב בהצלחת אלבום הבכורה. בספטמבר 1974 פורסם בלהיטון שהאלבום נמכר עד אז בכ-60 אלף עותקים, כאשר האלבום השני "פוגי בפיתה" שיצא באוגוסט 1974 מכר למעלה מ-10 אלפים עותקים. התקליט (ויניל) סיפורי פוגי מכר למעלה מ-140 אלף עותקים, לפי אנציקלופדיית הרוק בעברית מומה. מאז התקליט יצא בהוצאות מחודשות ויצא כמובן גם בדיסק, בתוספת בונוסים.

"סיפורי פוגי" החלה בלהקת הנח"ל בשעות הפנאי, בין החזרות וההופעות, כמיזם של דני סנדרסון, שאהב את הפורמט וכתב והלחין עוד לפחות שתי אופרות-רוק שלא התפתחו ליצירה שלמה. החשיפה הראשונה לשירים ולמערכוני הנונסנס הייתה בתוכנית הרדיו של דורי בן זאב "ממנו אליך", בגלי צה"ל. ב-1972 הוקלטה (בבית הוריו של סנדרסון) הגרסה הראשונה לסיפורי פוגי, כאופרת רוק באורך כחצי שעה. המפיק אברהם דשא (פשנל) הוזמן להאזין לה. התגובה הייתה מעורבת: מצד אחד, הוא זיהה את הפוטנציאל של השירים ושל הלהקה, כפי ששנים קודם לכן זיהה את פוטנציאל ההצלחה של שלושה מחברי להקת "התרנגולים" כהרכב נפרד, והוליד את "הגשש החיוור". מצד שני הוא לא אהב את הפורמט ולא האמין שיש סיכוי לאופרת-רוק בעברית.

פשנל המליץ לזנוח את הרעיון המקורי של סנדרסון, לוותר על אופרה ולהשתמש בשירים, לא כולם, בנפרד. "פה קבור הכלב" ו"שיר המחירון" הם שניים מאלה.

(סיפורי פוגי, דיסק)

(סיפורי פוגי, קלטת)

חמישים שנה אחרי, סיפורי פוגי נותר אחד האלבומים העבריים האהובים ביותר, מלא בשירים שלא נמאס לחזור אליהם שוב ושוב. שיר המכולת, ילד מזדקן (שבכלל נולד כרקע לנוסנס פרוע אצל דורי בן זאב), יו יה ועוד ועוד. הילדים המזדקנים של סתיו-חורף 1973 גדלו על האלבום הזה, על השירים האלה, על מופעי האיחוד של כוורת, שלא יהיו עוד לאחר מותו של יצחק קלפטר, ולא שבעו. היה נחמד. תמיד נחמד.

להאזנה לשירי האלבום