50 שנה למותו של מייק בראנט

ארונו של מייק בראנט מגיע לנמל התעופה בלוד, מפאריז.

הקריירה הבינלאומית של מייק בראנט עליו השלום נמשכה כחמש שנים, מ-1970 ו"תני לי לאהוב אותך" ו"אבל בתוך האור", ועד "מי יוכל לספר לך" ו"ספרי לו" ב-1975 . חמש שנים בהן הוכתר כזמר הפופולארי ביותר בצרפת, הגיע למקום הראשון במצעד הצרפתי וכיכב בעיתוני-הפופ והצהובונים בצרפתית.

אבל מתחילת הקריירה שם, הוא שאף בעיקר להכרה בישראל מהקהל, התקשורת והקולגות. בראיון ללהיטון ב-1970 הוא אמר: "ישראל היא בתוך הלב שלי. אני מאמין שאני עושה שירות למדינה כשאני מופיע כאן. אין אחד שלא יודע שאני ישראלי". הופעתו בהיכל התרבות בתל אביב הייתה אירוע של כמעט היסטריה המונית, מעריצות משולהבות וסדרנים אובדי עצות.

אבל באותו ראיון אמר מייק דבר נוסף שאולי רמז על הצפוי לקרות. "יש לי כאן (בפריז) המון חברים אבל אפילו לא ידיד אמיתי אחד. הכל כאן מן הפה ולחוץ".

ב-1974 ניסה להתאבד, אבל ניצל. הוא עבר אשפוז וטיפולים פיזיים ונפשיים ואמר שוב ושוב: אני לא יודע מה קרה לי, אבל זה לא יקרה שוב. כך גם כתב במכתב למעריץ ישראלי שאיחל לו החלמה מהירה. "אני הולך ומחלים ומקווה לשוב לחיים שאני כה אוהב".

ב-25 באפריל, 1975 , הסתיימו חייו של משה מיכאל ברנד ששינה את שמו למייק בראנט והפך לכוכב-הפופ הישראלי המצליח ביותר בצרפת במחצית הראשונה של שנות ה-70 . אמו הנסערת הגיבה, "הרגו את הבן שלי. לא הייתה לו שום סיבה להתאבד".

לאחר תפילת אשכבה בבית הכנסת הגדול בפאריז וטכס פרידה, הוטס הארון לישראל. מייק בראנט נקבר בבית העלמין בחיפה. שיריו חיים אחריו.

יום ההולדת האחרון של מייק בראנט (צילום: העולם הזה)

מכתב למעריץ ישראלי (להיטון)

נפרדים ממייק בפאריז (להיטון)

ההלוויה בחיפה (צילומים: להיטון, העולם הזה)

שער אחרון של מייק בראנט בלהיטון, מאי 1975