הפתעת חייו

(צילום: משה ציטיאת)

חיים נוי על "לא הייתם צריכים" בתיאטרון הקאמרי: פיסת חיים מרגשת ושנונה ועלילה שנשמרת הדוקה ומסקרנת לכל אורכה. משחק שתענוג לצפות בו.

אהבה וסודות, נוסטלגיה והפתעה גמורה לצופים , שזורים בהצגה החדשה "לא הייתם צריכים" העולה בתיאטרון הקאמרי. המחזה שכתב טל מילר הוא פיסת חיים מרתקת, שנונה ומרגשת, המצליחה ללהטט בין תקופות ובין רגשות בעדינות רבה.

הסיפור צולל אל חייהם של ביני ונעמי, זוג מבוגר שנמצא בשלב בחייהם בו הזיכרונות הופכים לעיקר. ביני, כבן 72  הנשוי לנעמי, עורכת דין, מחליט להודיע לה על רצונו להיפרד ולהמשיך את חייו עם רותה, אהובתו משכבר הימים. ביני ורותה מתרגלים מה יאמר ביני לנעמי. לאחר מכן הם אמורים לטוס לדוברובניק. כשמגיע ביני לביתו ומתכונן להודיע לנעמי על החלטתו, הוא נדהם לגלות כי משפחתו הכינה לו הפתעה וכולם נמצאים בבית ועורכים לו חגיגת 30 שנה לנשואיהם, לרבות שחזור חתונתם.

המבנה הבימתי של ההצגה קולח להפליא, כאשר הבמאי עמית אפטה בוחר להציג לסירוגין את ההתרחשויות של היום, מול אלו שאירעו לפני חמישה עשורים, כשהשניים היו זוג נאהבים צעיר בתחילת דרכם. דרך המבט הכפול הזה, נפרשת בפנינו רשת של אהבות, אכזבות, סודות משפחתיים והחמצות, עד לשיאה של ההצגה – מהפך דרמטי בסיומה שמטלטל את הצופים ומותיר אותם בהפתעה גמורה. אפטה העלה כאן תזמורת אנושית מדויקת. המעברים בין העבר להווה מתבצעים בחן, והעלילה נשמרת הדוקה ומסקרנת לכל אורכה.

הלב הפועם של ההצגה הוא ללא ספק צמד השחקנים הווירטואוזים, רמי ברוך (ביני) וסנדרה שדה (נעמי). הצפייה בהם היא פשוט בית ספר למשחק. הם מגלמים את בני הזוג בטבעיות משכנעת עם ניואנסים קטנים שמספרים סיפור שלם על זוגיות ארוכת שנים, עד שנדמה שהם אכן חיים את הדמויות הללו במציאות.

הקאסט המוכשר סביבם מרים את הרף: אוריה יבלונסקי ונעמה שטרית מגלמים את הזוג הצעיר לפני 50 שנה באנרגיה טהורה ובחינניות ששובה את הלב, בכישרון מצויין ומושלם. רפאל עבאס המוכשר בתפקידים מרכזיים של  מוכר הארטיקים  והבן חוף, מוסיף להצגה נופך נוסטלגי ומיוחד. אנדריאה שוורץ: מגלמת את אלמוג, בתם של ביני ונעמי, בעוד דויד בילנקה מגלם את יונתן, בעלה. שניהם מביאים לתפקידיהם את מורכבות היחסים הבין-דוריים ומשחקם הוא נפלא. סנדרה שונוולד: עושה עבודה מצוינת כרותה, אהובתו של ביני, ומעניקה לדמותה עומק רגשי רב.

"לא הייתם צריכים" היא הצגה מרגשת עם נופך קומי, עלילה ייחודית וסיום מפתיע ביותר.  טל מילר כתב מחזה שנוגע בדיוק בנקודות שבין הזיכרון לאמת, ובידיו המיומנות של אפטה, התוצאה היא תיאטרון במיטבו: מצחיק, כואב, חכם, וכזה שנשאר עם הצופים זמן רב אחרי שהמסך יורד. זהו ערב המוקדש לכישרון גדול ולמשחק שפשוט תענוג לצפות בו.