אהבה טבולה בדם

(צילום: יוסי צבקר)

חיים נוי על לחץ פיזי מתון, בתיאטרון הספרייה: חוויה תיאטרלית, במחזה המנסה לחשוף את המתחולל בנפשו של חוקר אלים ומתעלל באסירים, המתאהב באחת מקורבנותיו.

לחץ פיזי מתון, בתיאטרון הספרייה ברמת גן, הוא מחזה המנסה לחשוף את המתחולל בנפשו של קצין במדינה טוטליטארית העוסק בחקירת אסירים, והפרשנות שלו למושג האהבה. המחזה נכתב בשנת 1985 בידי מאריה איריין פורנז (85), אמריקנית ממוצא קובני. פרשנים סבורים שאף שלא נקבה בשם אותה מדינה, היא התכוונה לארגנטינה, בתקופת שלטון החונטה הצבאית, שעינתה מתנגדים למשטר והוציאה להורג עשרות אלפים מהם.
אורלנדו הוא קצין זוטר עוסק בחקירת אסירים וידיו מגואלות בדם נחקריו. הוא נשוי ללטישייה, אך שניהם מוצאים הרפתקאות אהבה מהצד. אורלנדו חוטף לביתו נערה וכולא אותה במרתף. הוא מתעלל בה ואוהב אותה במקביל. אהבה טבולה בדם. משרתת הבית יודעת על המתרחש ואפילו אשתו חושדת, אך מעדיפה להתעלם. חברו ליחידה מגיע לביתו לזמנו לחקירה על מעלליו בצבא ובינתיים מטיח אורלנדו באשתו כי היא בוגדת בו. ההצגה, בה מתערבלים הזמן והמקום עם הגיגים ומעשים שאינם נחשפים במלואם, מסתיימת בירי ובמותו של אחד הגיבורים.
אלירן כספי ביים באורח מעולה ויצר הצגה סולידית וקטנה עם שובל של חוויה תיאטרלית, הנשענת על משחק דרמטי מעוצב בקפידה.
כוכב המחזה הוא דויד לוינסקי, אחד השחקנים המעולים בתיאטרון הישראלי, המצליח להפנט את הקהל במשחק מרשים ומבריק. לוינסקי מפליא בתפקיד אורלנדו, הקצין המתעלל בנערה שהופכת לשבר כלי, בעוד הוא טווה עליה קורי אהבה דמיוניים, ולמעשה הרוע שבו מתגלם באהבה בלתי מקובלת. לוינסקי מעביר שעור מוצלח בתיאטרון אמיתי וסוחף את הצופים בסבך הרגשות.
מורן ברדע, שחקנית מצוינת, מגלמת בצורה מבריקה את לטישייה , האישה שמתמודדת עם הבעל מפוצל האישיות ויוצאת לעסקיה, כנראה בדרכה לעוד מאהב.
איציק מנשרוב המוכשר מגלם טוב מאוד את אלחו, קצין חבר, המנסה להבין את המתרחש ומגלה לאורלנדו כי הוא עומד להיחקר במפקדה. טל מיכלוביץ נהדרת בדמותה של המשרתת ומגלמת את התפקיד בקור רוח, בנחת ובמשחק יוצא דופן בפשטות המוצלחת במיוחד שלו. שחקנית מעולה.
מי שגונבת את ההצגה היא דניאל שרי גרטמן, שחקנית משובחת, בדמות ננה, הנערה החטופה. דניאל מתחילה את ההצגה ללא מילים אך במשחק רב רושם ושובה לב ומסיימת אותו במונולוג מדהים המותיר את הצופים פעורי פה.
טלי יצחקי אחראית לנוסח העברי העכשווי והקולח. מאיה בר ניב עיצבה את התפאורה הקומפקטית והנאותה ואת התלבושות הראויות . נדב ברנע עיצב תאורה טובה ומוזיקה מקורית מעניינת, המשתלבת במסע האימים על הבמה.