הכיוון: חו"ל

(צילום: יח"צ)

גיא טנא על אלבום הבכורה של בנג'מינ'ס בראדר: מענג ואיכותי, הפתעה נעימה.

 
like the first time , אלבום הבכורה של אמן האינדי-פולק Benjamin's Brother (יוסף בוחניק, בוגר האקדמיה הירושלמית), מהווה הפתעה נעימה עבורי. נכון, יותר מדי פעמים חלפה בראשי אסוציאציה הדוקה מדי לאמן זה או אחר, ולעיתים ארעה מעידה לכיוון הקלישאה, אולם בשורה התחתונה, זהו אלבום מהנה ואיכותית.
בהפקה המהוקצעת ובנוכחות מסיבית בנגינה של גיל לואיס, כבר מהפתיחה ושיר הנושא, האוזן נמשכת לקול רך, מלודיות זורמות וצליל עדכני. הטקסטים מעט עגמומיים אבל איכשהו לואיס ו- BB מצליחים להתאימם לסאונד שנע בין פולק אקוסטי (דואט עדין ויפה עם סיון הדס), רוק רך ובלדות.
it's all in my head יכול להפוך ללהיט בפוטנציה של האלבום. השיר ניחן בתכונות שעשויות לחבב אותו על קובעי הפלייליסטים הנחשבים, ולעבור בשקט בתור שיר שאינו מכאן. ככלל, הישראליות כמעט ואינה מורגשת באלבום שנדמה מוכוון חו"ל לחלוטין.
room 505 הוא בז'אנר העגמומי, קולדפליי סטייל. אהבתי את העיבוד המיוחד של לואיס ואת האלמנטים שהכניס להפקה. ללא ספק, אחד השירים הייחודיים באלבום.
אחד הרגעים המענגים עבורי היה דווקא השיר היותר פופי, put your head . נדמה שהכל יושב כאן בדיוק במידה, החל מטקסט פשוט אבל לא מתחנחן, דרך מלודיה כובשת וכלה בסאונד מדוייק ולא יומרני מדי. אהבתי.
בערב ששי האחרון, משפחתי ואני נסענו מן השפלה אל ביתנו בגליל' ועד מהרה נותרתי הער היחיד בין ארבעה מנמנמים. פניתי לאח של בני שחזר בלופ (נסיעה ארוכה ודיסק קצר..), והפך את הנסיעה לפעם ראשונה באמת.