שערורייה צרפתית

(צילו: ז'ראר אלון)

חיים נוי על יחסים מסוכנים בתיאטרון הבימה: בימוי משובח, כוריאוגרפיה נפלאה, מוזיקה שמימית ולהקת שחקנים מצוינת, הופכים את ההצגה לחוויה תיאטרלית.

 
יחסים מסוכנים, בתיאטרון הבימה, הוא מחזה מרהיב ומרתק. להקת שחקנים מצוינת, בימוי משובח, כוריאוגרפיה נפלאה, מוזיקה שמימית וביצוע מדהים ללהיט צרפתי ידוע, הופכים את ההצגה לחוויה תיאטרלית מענגת.
המחזה מתבסס על רומן המכתבים של הסופר הצרפתי פייר דה לאקלו, שפורסם בשנת 1782 ומאז זכה לעיבודים רבים לתיאטרון, לאופרה, לקולנוע ולטלוויזיה. בשעתו עורר הרומן שערורייה בצרפת והיה הספר הבולט ביותר בעשור שהוביל למהפכה הצרפתית, בשל הביקורת הנוקבת על האצולה המסואבת. כריסטופר המפטון כתב את המחזה על פי הרומן. העלילה עוסקת בזוג אצילים צרפתי, הרוזן ואלמון והרוזנת דה מרטיי, שהיו פעם מאוהבים. כעת הם מתענגים ללא ייסורי מצפון ומתוך תאוות כוח על פיתוי זוגות צעירים, כדי לנפץ את אהבתם. ואלמון מפתה את ססיל המאורסת ואת חברתה הנשואה טורוול, והסיום כואב ומדמם.
אילן רונן ביים הצגה בועטת, יפיפייה, קולחת ומרשימה. הטקסט העברי הקולח והעכשווי של אלי ביז'אווי. ניב מנור עיצב תפאורה סולידית , המאופיינת ביריעות של וילונות, מיטות וכיסאות מסוגננים ונברשות רבות העולות ויורדות. אולה שבצוב עיצבה תלבושות תקופתיות מקסימות. מירי לזר עיצבה את התנועה המופלאה של להקת השחקנים, הנעה בתצורה ייחודית, בקצב של התפתחות העלילה. לזר גם אחראית לעריכה המוזיקלית השמימית, השזורה יצירות קלאסיות וגם פופ. זיו וולושין עיצב תאורה נאותה ויפה.
אסנת פישמן המצוינת מגלמת את הרוזנת דה מרטיי ומצליחה לעצב היטב את דמותה של האישה שאינה בוחלת בדבר כדי להשיג את מטרתה, ומנסה לתעתע גם ביריבה ואהובה בעבר.
אביב אלוש מגלם במקצועיות ובכישרון מעולה את הרוזן ואלמון. הוא מצליח להיות מאהב רך, מפתה נשים ערמומי ומלהטט בין מעלליו באורח מצוין ורב רושם.
דנה ידלין מגלמת את הגברת טורוול במשחק משכנע, משובח ומהפנט. תימור כהן המוכשרת, המגלמת את אמילי וגם את ז'ולי היצאנית, גונבת את ההצגה בזכות ביצוע מופלא ללהיט של הזמרת הצרפתית אינדילה, הריקוד האחרון, עליו הגיב הקהל הגיב במחיאות כפיים סוערות.
דוית גביש מבצעת במשחק מוצלח את מאדם וולנז' וכמותה מגישה ביצוע יפה מאוד רותי לנדאו, כמאדם רוזמונד. מאור שוויצר בלט במשחק יפה כדאנסני. בתפקיד אזולן, משרתו של ואלמון, שיחק היטב שפי מרציאנו. לאה גלפנשטיין שיחקה באורח רגיש ואמין את תפקיד ססיל, הנכנעת לפיתויו של ואלמון. חן גבעתי ונמרוד דגן ביצעו בשלמות את תפקיד המשרתים.
ההצגה אמורה הייתה להיערך במשך שעתיים כולל הפסקה, אך טוב עשה הבמאי שביטל את ההפסקה וההצגה מוצגת ברצף.