מעדן ויניל

מרטין סקורסזי ומיק ג'אגר (צילום מסך: יוטיוב)

מיק ג'אגר ומרטין סקורסזי הפיקו את וייניל (yes OH ), סדרה המתרחשת בסצנת המוזיקה בניו יורק, בשנות ה-70 , ימי הסקס, סמים ורוקנ'רול. סקורסזי גם ביים את הפרק הראשון, באורך כשעתיים, שישודר מחר.

אחרי אימפריית הפשע ואטלנטיק סיטי של שנות ה-20 וה-30 , תקופת האיסור על מכירת משקאות אלכוהוליים ופריחת ארגוני הפשע, מרטין סקורסזי, ממפיקי הסדרה ההיא, שעט קדימה, לשנות ה-70 , לסדרה המתרחשת בסצנת המוזיקה בניו יורק: וייניל, ע"פ רעיון של מיק ג'אגר. ג'אגר הוא גם מפיק הסדרה, יחד עם סקורסזי (שביים את הסרט התיעודי על הרולינג סטונס, shine a light ), טרנס ווינטר מאימפריית הפשע וריץ' כהן. גיבור הסדרה, אם גיבור היא המילה הנכונה כשמדובר בסרט או סדרה של סקורסזי, הוא ריצ'י פינסטרה (בובי קנאוולה, אימפריית הפשע בפעם השלישית, שם גילם את הפושע ג'יפ רוסטי, וזכה באמי כשחקן המשנה הטוב ביותר), מנהל של חברת התקליטים אמריקן סנצ'ורי, המנסה להתאושש ולחזור לימיה הגדולים. לשם כך הוא צריך למצוא את הכישרון הגדול הבא, הכוכב שכולם יכתבו עליו, יצלמו אותו, יקנו את תקליטיו. אולי זהו קיפ סטיבנס, סולן להקת הפאנק-רוק "נאסטי ביטס".
בתפקיד הזה מופיע בחור עם שם משפחה מחייב: ג'אגר. ג'יימס ג'אגר. הבן של (וג'רי הול היא אמו). לדברי אבא מיק, "לא חשבנו דווקא עליו כשהתסריט נכתב, אבל כשקראתי על הדמות הזאת אמרתי לעצמי: רגע, אנחנו מחפשים בחור שאוהב את המוזיקה הזאת ומכיר אותה ויודע לשיר ולשחק. חשבתי, למה שלא אציע את ג'יימס? ניתן לו לעשות אודישן ונראה איך זה ייצא. אני מאוד מרוצה ממנו".
בין השחקנים הנוספים בסדרה, המוכרים יותר, אוליביה וויילד בתפקיד דבון פינסטרה, אשתו, וריי רומנו, כזאק ינקוביץ, חברו הטוב והנאמן של פינסטרה והאחראי על יחסי הציבור בחברת התקליטים.

בובי קנאוולה, (צילום: באדיבות yes )

מיק ג'אגר מכיר היטב את עולם המוזיקה, כולל הצד העסקי שלה. לדבריו, "בשנות ה-70 כבר הייתי מאוד מעורב בזה. אחרי שבשנות ה-60 דפקו את הרולינג סטונס לא מעט, הייתי חייב ללמוד איך התעשייה הזאת עובדת, מי מתייחס בהגינות לאמנים החתומים אצלו ומי מרוויח על חשבונם".
הרעיון ל"וייניל" נולד ב-1996 . "עניינתי את מרטי (סקרסזי), וזה מצא חן בעיניו. הכוונה שלנו הייתה להפיק סרט קולנוע", סיפר ג'אגר. "המשכנו לפתח את הרעיון, תסריטים נכתבו, ובינתיים, הטלוויזיה הפכה למדיום מעניין ומוביל ותעשייה מכובדת ומרוויחה. החלטנו לעשות סדרת טלוויזיה. הסדרה מתרחשת בשנות ה-70 משום שזו תקופה שבה נראה כאילו הכל אפשרי, ונוצרה אז מוזיקה טובה, מגוונת (רוק כבד, גלאם, היפ הופ, דיסקו, פאנק ועוד). כמובן, גם היה הרבה דרעק (ג'אגר השתמש במילה זו ממש, בראיון לבילבורד, ואין להתפלא, שהרי היו, ויש, יהודים רבים בתעשיית המוזיקה והבידור בכלל, בארה"ב, והיידיש חדרה גם לאנגלית של הלא-יהודים בתעשייה). לא רצינו להציג את שנות ה-70 כאילו הכל היה רק מרווין גיי ובוב מארלי, מוזיקה טובה באמת. היה אז גם הרבה חרא, שדווקא הצליח במצעדי המכירות. זה היה אחד הדברים שעליהם התווכחנו: כמה דרעק מוזיקלי להכניס לסדרה".

שיר הנושא לסדרה