זורם: מפוסט טראומה לפוסט דיכאון

(צילום מסך: אן.פי.אר)

איגי פופ וג'וש הומי מימנו בעצמם ועבדו בסודי סודות על אלבומו החדש של איגי, post pop depression. התוצאה, כפי שנכתב באן.אם.אי, היא הוכחה נוספת לגאונותו של איגי פופ. האלבום ייצא בסוף השבוע ועד אז, חופשי להאזנה ברשת. קישור בהמשך.

בשנה שעברה שלח איגי פופ הודעת טקסט לג'וש הומי, מנהיג להקת קווינס אוף דה סטון אייג', ושאל האם הוא מעוניין לעבוד איתו. הומי היה עסוק אז עם הלהקה שלו ועיכב את תשובתו, אבל היה ברור שלא יפספס את ההזדמנות לעבוד עם אדם שהוא מעריץ שנים רבות. כשהדיבורים עברו לשלב המעשי, החליטו על כללי יסוד: להגיע לאולפן עם שברי רעיונות, לעולם לא עם שיר שלם, ולעבוד עם מינימום של נגנים. מינימום, כלומר מאט הלדרס (ארקטיק מאנקיז), בתופים ודין פריטה (קווינס אוף דה סטון אייג', דד וות'ר), על גיטרות, בס וקלידים. הומי ניגן על מה שבא לו: בס, גיטרה, קלידים, כלי הקשה.
הם התייחסו לאלבום כאל מיזם חשאי. מימנו אותו בעצמם, מבלי שיהיה לייבל כלשהו מאחוריהם. לא שמישהו היה מעז לומר לאיגי, במעמדו האיקוני, איך ומה לכתוב ולהקליט, ובכל זאת, בדרך שלהם נשמר חופש מוחלט. ההקלטות נעשו בשני האולפנים שבבעלותו של הומי, במשך כשלושה שבועות. הומי סיפר שהעבודה עם איגי הייתה עבורו גם, אולי בעיקר, תראפיה, התמודדות עם הטראומה שעבר הרכב-הצד שלו, איגלז אוף דת' מטאל, שבנובמבר שעבר, באולם בטקלאן בפריז, נקלע לזירת טרור מדממת שבה נרצחו עשרות חפים מפשע, בהם אחד מאנשי הצוות של הלהקה, ונפצעו מאות.
הומי רואה באלבום המשך ישיר לתקליט המופת של איגי מ-1977 , lust for life , האלבום השני שהפיק עבורו דייויד בואי, חבר ומעריץ. לדברי הומי, "עשינו הסכם, איגי ואני: ללכת עד הסוף, למקום שבו איש מאיתנו עוד לא היה. הבטחתי לאיגי שאם נשנא את התוצאה, אם נחליט שהאלבום איום ונורא, אני אישית אקבור אותו בעפר".

אין מעריץ אחד של איגי פופ שיכול לשנוא את התוצאה. גם הביקורות היו חיוביות מאוד. באן.אם.אי נכתב שזהו אלבום גאראג'-רוק אינטליגנטי וחצוף, הוכחה נוספת לגאונות של איגי. תשעה שירים של רוק מחוספס, בטוח בעצמו, לא מתחנף לאיש. gardenia הוא מחווה לדייויד בואי האייטיזי. sunday הארוך מציג תיפוף שבטי, גיטרה צורמנית, בעיטה של Pאנק וכלי מיתר לסיום. chocolate drops רך מכולם, עם הרמוניות קוליות ותחושה שהנה, (איגי) פופ יודע לעשות פופ. בדרכו שלו.
"האתגר שלי, בשלב זה של חיי, היה להוכיח את הערך שלי כאמן וכמוזיקאי, לא כסמל או משהו כזה", אמר איגי, בן ה-68 .  האלבום אינו משאיר מקום לספק: המטרה הושגה. בגדול.
קישור להאזנה:
http://tinyurl.com/jr52owx