סיפורי סבתא

(צילום: כפיר בולוטין)

חיים נוי על השחקנית בבית ליסין: מחזה מקורי, מענג ומצחיק ולפעמים הזוי, המשלב אירועים דמיוניים ודמויות אמיתיות מימי המנדט הבריטי בארץ ישראל.

המחזה המקורי השחקנית , בבית ליסין, מתרחש בעולם התיאטרון בימים שלפני קום המדינה והוא מענג, מצחיק ולפעמים הזוי. המחזאי גור קורן רקח עלילה שבה משתלבים אירועים דמיוניים ואנשים אמיתיים, כאשר הגיבורה הראשית היא בעצם סבתא שלו וגם סבו לא נפקד מהאירועים המרצדים על הבמה כמו בסרט מצויר.

העלילה עוסקת בשלומית יאנובסקי, נערה השואפת להצליח כשחקנית. בינתיים היא רקדנית בתיאטרון המוזיקלי "לי לה לו" בהנהלת האמרגן משה ולין. שלומית, סבתו של המחבר, מפריעה לכוכבת הראשית , שושנה דמארי, והיא מסולקת מהמופע. לאחיה של שלומית, אהרון , חבר האצ"ל, יש רעיון: לחטוף קצין בריטי בכיר, אדם שינוול, בנו של שר, לחסל אותו , וכך גם לעלות במעמד בארגון המחתרת. הוא מנסה לשכנע את אחותו לפתות את הקצין להגיע עימה לדירת מסתור ושם יארבו לו חברי המחתרת. הימים ימי הוצאתם להורג של חברי הארגון בידי הבריטים ואניית המעפילים אקסודוס המתקרבת לחופי הארץ.

המחזה מתנהל בתצורה ייחודית כאשר מצד אחד משובצים בו אירועים מאותה תקופה ומצד שני אנו צופים באחורי הקלעים של עולם המשחק, השאיפות והקנוניות, שחקנים בראשית דרכם, וכל זה מתוך דמיון פורה ולעיתים הזוי, עם דמויות אמיתיות שפועלות בסיטואציות מופרכות.

לרשותו של הבמאי גלעד קמחי עמדה להקת השחקנים המוצלחת והתוצאה היא הצגה מענגת, מותחת, מצחיקה, מתובלת בניחוחות קסומים מזמנים עברו.

נטע גרטי המוכשרת מאוד משחקת מעולה בתפקיד הראשי של שלומית ומגלמת אותה באורח מופלא וקסום.

לירון ברנס משובח בתפקיד הקצין הבריטי אדם שינוול, כולל הגייה בריטית מהוקצעת. שי אגוזי טוב מאוד כנתן אלתרמן וראוי למחמאות. מעיין וייסברג המצוינת  מגלמת  בין היתר את חנה מאירצ'ק (חנה מרון), ומשחקה משכנע ומוצלח מאוד. אתי וקנין-סובר נהדרת כשושנה דמארי.

ליאור מיכאלי המצוין ראוי לתשואות מיוחדות על תפקידו כאדון פילץ, בעל קפה פילץ, טרם היותו לקבלן. נדב נייטס המוכשר מגלם באורח כליל השלמות את אהרון, אחיה של שלומית. עופר רוטנברג מוצלח מאוד כיאיר, המחזר של שלומית וסבו לעתיד של המחזאי, וגם כקצין בריטי.

צביקי לוין  המעולה, במשחק מוקפד ומצחיק, נוטף כישרון, גונב את ההצגה בדמות האמרגן ולין ומזכיר מאוד את ולין האמיתי, מינוס השפם. אין ספק שהוא אחד השחקנים המוכשרים כיום על הבמה (לו רק ניתן לו לשיר, זה היה מושלם).

התפאורה של ערן עצמון מינימליסטית, אך מעולה. אורנה סמורגונסקי עיצבה את התלבושות הנאות. אמיר לקנר אחראי למוזיקה המוצלחת. אורי מורג עיצב את התאורה הראויה ויואב כהן את הוידיאו ארט הנהדר.

זו הצגה שכולה תענוג, לוותיקים שזוכרים את אותם ימים ודמויות, וגם לצעירים. אין ספק כי מדובר בלהיט הבא של בית ליסין.