כותרות האתמול: 13 באוגוסט, 1971
יול 03
ג'ים מוריסון מת ב-3 ביולי, לפני 45 שנה. כתבה על מותו פורסמה רק יותר מחודש לאחר שמת ונקבר בחלקת המשוררים בבית הקברות פר לשאז בפריז. אפשר להבין שפרסום כתבה מתעכב בעיתונות הישראלית בתחילת שנות ה-70 , בוודאי בשבועון שאינו מחויב לדדליין. אבל 40 יום אחרי?! זה מוגזם, אפילו מקומם. אולי העיכוב נבע מכך שמלכתחילה, מותו של מוריסון נשמר בסוד מספר ימים ואפילו למשפחתו – שהוא התנכר אליה משום שלא סלח לאביו, אדמירל בצי האמריקאי, שזלזל בו וקבע שאין לו כישרון מוזיקלי – נמסר על כך רק כשבוע לאחר שגופתו נמצאה באמבטיה, בדירה ששכר בפריז.
"אחת המוזרות ביותר מבין פרשות המוות הטרגיות שפקדו לאחרונה את עולם הפופ", נכתב בלהיטון, שהתייחס לניסיון לעכב את הדיווח על מותו של מוריסון. מי שעמד מאחורי ההסתרה היה וויליאם סידונס, אמרגנו (היום היו קוראים לזה מנהל אישי), שתירץ זאת בניסיון "למנוע את מסע השמועות הבלתי נעימות שהתנהל לאחר מותם של ג'ימי הנדריקס וג'ניס ג'ופלין". במלים אחרות, שלא יחשדו שסמים היו קשורים למותו בגיל 27 .
אבל מוריסון, ככל הידוע, העדיף אלכוהול. הרבה. כאשר שתה, איבד שליטה על עצמו, כמו באותו מופע במיאמי, כשהוריד את מכנסיו מול הקהל ונעצר מיד ע"י שוטרים שהיו באולם (ואולי חיכו לאקט פרובוקטיבי ומוריסון לא הצליח להתאפק). הוא נידון לחצי שנה מאסר וקנס. מוריסון הגיש ערעור על מאסרו אך מת בטרם התקיים דיון בבקשתו.
הוא לא מת מאלכוהול, ואם אלכוהול היה קשור למותו, לעולם לא נדע משום שלא התקיימה נתיחה וסיבת המוות הרשמית הייתה, דום לב. מוריסון התלונן על כאבים בחזה, הזמין רופא ובינתיים נכנס לאמבטיה חמה בתקווה שזה יקל עליו. כך מצא את מותו.
פמלה קורסון-מוריסון, בת זוגו, שאף שלא התחתנה איתו נחשבה לידועה בציבור של מוריסון והוא גם הוריש לה בצוואתו את כל רכושו, ספדה לאהובה. "ג'ים נהג לומר שלפעמים הוא מרגיש שרוחו מתעלה כה גבוה מעל גופו עד שהוא חושש שיום אחד לא תצליח לחזור לתוכו. יכול להיות שבה בדיוק מה שקרה לו".
כעבור שלוש שנים גם פמלה מתה, ממנת יתר של הרואין. גם היא הייתה בת 27 במותה. הוריה ירשו אותה, כלומר כל מה שהוריש לה מוריסון. הוריו ערערו לבית המשפט ובסופו של דבר הוסכם שהרכוש יתחלק בן ההורים שלו להורים שלה.