המרענן האלטרנטיבי של הקיץ

(צילום: ניר אריאלי)

גיא טנא על days 401  של j views, הפרויקט של יונתן דגן: יצירה שפותחת אופקים ואפיקים, זמניים ונצחיים. אלקטרוניקה עם מגע אנושי שאינה נרתעת מרוך וחום.

ארבע שנים לאחר ההצלחה הגדולה שזיכתה את Rivers and Homes במועמדות ל"גראמי" מוציא j views , להלן יונתן דגן, את 420 days  , אלבום אולפן שלישי, אלבום מסע.

אי אפשר לכנות את דגן כיוצר אלקטרוני בלבד. הוא רגיש לפעימות הזמן וער גם לשורשים ולתהליכים שעבר הסאונד האלקטרוני בעשורים הקודמים. Turned to the Sun  למשל, שבוצע יחד עם דניטיה אודיגי משלב דיוק ואמביינס טהור עם אלמנטים פופיים יותר, שהיו שגורים כבר בסוף האייטיז. התחושה המרעננת שתעבור כחוט השני במהלך שירי האלבום, מודיעה על נוכחותה כבר בשלב מוקדם זה של האלבום.

Almost Forgot עם הזמרת והיוצרת האמריקאית קלי סקאר ששיתפה ועודנה משתפת פעולה עם מובי, פונה לאפיק אחר של שילוב האלקטרוניקה עם אלמנטים חמים וטבעיים יותר. הגיטרה של אלון אלבגלי שמזרימה דם חמים בוורידים, וגם טביעת האצבע של מוזיקת סול, מעניקות לשיר האלגי הזה מעט תקווה שמתלווה ליופי השקט.

ב- We Moved  המארח את בנג'ה ליימן האנרגיה החיובית כבר פורצת בשפע. עם יהונדב הלוי על התופים, הביט מתעדכן ומתעשר ואמירות על תנועה וחוסר פחד הופכות את השיר להמנון האופטימי של האלבום.

Don't Pull Away בביצוע מייק מילוש ,סולן להקת Rhye , בו מתארח גם גוטייה, הוא חגיגה של צליל רוגע ורב שכבתי יחד עם כלי מיתר שמתגברים את הרומנטיקה התואמת לשורות הפשוטות והאוהבות של דגן.

Into the Light מציג את להקת האינדי Wild Club והזמר הנפלא קיגן דה ויט , אשר בקול נמוך סטייל הדייוידים, בואי/ביירן, מכשף את השורות מלאות התקווה, לפיהן נדמה שדגן אכן בונה את היצירה כמכלול שלם, סוג של רומן מרצועה ראשונה עד אחרונה. שיתוף הפעולה עם הלהקה האמריקאית הוא את אחד משיאי האלבום. לשלב להקה בתוך פרויקט אישי זה בהחלט הישג לא קטן.

מסיים את האלבום A Note , קטע שבתמציתיותו הזכיר לי את "קצרצרים" של הסופר האינטרנטי אלכס אפשטיין. שורות ספורות בהן מובע רעיון, לצלילים כמעט אבסטרקטים. היצירה של דגן פותחת אופקים ואפיקים, זמניים ונצחיים. הוא מיומן כל כך ביצירת הסאונד עד שנדמה שעוד צעד אחד נוסף הוא עלול לאבד את הקשר עם הקרקע. אולם למרות הכל, אם יש משהו שמבדיל אותו מרבים רבים אחרים באלקטרוניקה העכשווית, זהו המגע האנושי שאינו נרתע מרוך וחום. מומלץ ביותר. המרענן האלטרנטיבי של הקיץ.