כותרות האתמול: 23 ביולי, 1971

עוד לפני שהצמד אילן ואילנית התפרק וגם נישואיהם של חנה ושלמה צח הגיעו לקיצם, אילנית כבר החלה לשיר לבד, כסולנית. אילן היה ברקע, כל הזמן, משאיר לשותפתו ובת זוגו את המיקרופון, יודע היטב, בלי להעליב כמובן, מי מביניהם הוא הכישרון הווקאלי הטוב יותר.

ביולי 1971 אילנית ייצגה את ישראל בפסטיבל אתונה, שאליו הגיעו זמרים מאגן הים התיכון, הבלקן ואירופה המערבית. ג'וני האלידיי היה שם וכך גם הזמר הלבנוני סמי קלארק (שאפילו נכנס למצעד הלועזי בארץ עם please ). באותם ימים, כשחיזבאללה עדיין לא נוסד ונסראללה היה ילד שיעי בן 11 , לבנון נחשבה לשכנה השקטה יותר, השלווה, של ישראל, וצילום משותף עם אילנית היה דבר טבעי ולגמרי לא מסוכן (ללבנוני).

אילנית שרה ושוב אתכם, של דודו ברק ונורית הירש. מתברר שזו הייתה תולדה של המלצה של הצלם הסלובקי-בריטי-יהודי המפורסם דזו הופמן, שצילם את הביטלס ואת סצנת הפופ הבריטית בכלל מאז שנות ה-60 , לחנוך חסון, מנהל מחלקת הבידור של קול ישראל. הופמן פגש במקרה את חסון באירוע בינלאומי ותהה מדוע ישראל מתעקשת לשלוח לפסטיבלים בחו"ל שירים שנשמעים "כמו של הגויים", במקום משהו "יהודי-פולקלוריסטי, אולי בקצב ההורה". חסון הפנים, וכאשר הגיעה ההזמנה להשתתף בפסטיבל אתונה, פנה לנורית הירש לשאול אם יש משהו מתאים, והיה: שיר שכבר היה כתוב ומולחן ומוכן לביצוע.

השיר הגיע למקום השלישי בפסטיבל. ברק והירש (שנציג יוגוסלביה הפתיע אותה בתקליטון שלו, עם ביצוע בסרבית לנערי ביתו בים שהלחינה, ומתברר שהוא בכלל לא ידע שזה שלה במקור), קיבלו 500 דולר כל אחד ואילנית הסתפקה ב-350 דולר. הספיק לה לקניית שטיח לביתה החדש, ועוד נשאר עודף.

הקלטת אודיו נדירה של השיר מפסטיבל אתונה