גדול מהחיים
אוק 10
(צילום: ז'ראר אלון)
חיים נוי על עלובי החיים בתיאטרון הבימה: ההפקה החדשה בבימויו של משה קפטן עומדת בכל קנה מידה של מחזות זמר בווסט אנד וברודוויי, חוויה תיאטרלית ומוזיקלית.
"עלובי החיים" המחזמר הנודע המוצג בתיאטרון הבימה, הוא הפקת מופת, מושקע ועטור כוכבים וכישרונות חדשים. ההפקה החדשה, תחת שרביט הבימוי של משה קפטן, המנהל האמנותי של התיאטרון ומר מיוזיקל הישראלי, היא הצגה שעומדת בכל קנה מידה של מחזות זמר בווסט אנד בלונדון או בברודוויי. הפעם היא עטופה לא רק בכישרונות מעולים, גם בתפאורה ואלמנטים העולים לפעמים על הצגות דומות מחו"ל.
המחזמר, המבוסס על ספרו הנודע של ויקטור הוגו, פרי עטם של הצמד אלן בובליל וקלוד מישל שונברג, הוא למעשה אופרה, שכן היצירה מושרת כולה, ללא טקסט דיבור ולכל אורך המופע, מלווה אותה תזמורת של 18 כלים.
העלילה עוסקת בז'אן ולז'אן, שלאחר 19 שנים בכלא, בעוון גניבת שתי ככרות לחם וניסיון בריחה מן הכלא, הוא משתחרר על תנאי. הוא אוחז בידו כרטיס צהוב שעליו להציגו בפני כל, כרטיס אשר גורם לכל מי שפוגש בו שלא לבטוח בו. הסוהר שפיקח עליו במשך כל תקופת מאסרו, ז'אבר, עוקב אחריו בקפדנות על מנת לוודא שהאסיר המשוחרר שומר על הכללים המגבילים שהוטלו עליו. ולז'אן בוחר לברוח ולהשאיר מאחור את עברו. שנים לאחר מכן, הוא הופך לראש עיריית מונטריי והוא אף מנהל בית חרושת. אחת מן העובדות בבית החרושת, פנטין, מפוטרת מעבודתה לאחר שחברותיה מגלות שהיא מגדלת בסתר ילדה מחוץ לנישואין. היא מואשמת בזנות ונזרקת לרחוב. על ערש דווי, מבטיח ולז'אן לפנטין הגוססת, שיעשה הכול על מנת למצוא את בתה ולגדל אותה. הוא מוצא את קוזט הקטנה בפונדק דרכים, ואוסף אותה מצמד פונדקאים נוכלים, בני הזוג תנרדייה, לא לפני שהם סוחטים ממנו כסף רב בעבור שחרורה. 7 שנים לאחר מכן, 1832, פריז. ולז'אן וקוזט מתגוררים בפריז וז'אבר דולק אחריהם על מנת לתפוס את האסיר המשוחרר שלא עמד בתנאי שחרורו, וכן בני הזוג תנרדייה ובתם אפונין, שנאלצו לסגור את הפונדק מטעמים כלכליים. על רקע הרחוב התוסס משמועות על הדחתו של הגנרל למארק, האדם היחיד בממשלה שדואג לעניים, נאספים הסטודנטים בבית הקפה, תחת הנהגתו של אנז'ורא, על מנת לתכנן מהפכה. לצד המערכה הצבאית נרקם סיפור אהבה משולש בין סטודנט רומנטיקן בשם מריוס, ובין קוזט ואפונין, סיפור אהבה שסופו בשבר מוחלט עבור האחד, ואהבה נצחית עבור השניים האחרים.
המחזמר נחשב לאחד הנודעים בעולם ומוצג זה שנים בלונדון וברודוויי וברחבי תבל. גם בישראל הועלה פעמיים, בקאמרי, וזכור במיוחד דודו פישר בתפקיד הראשי, שאף הוזמן להופיע במחזמר בלונדון וברודוויי. הפקה מוצלחת מאוד הועלתה גם בבית צבי. כיום, חלק נכבד מהקאסט הם בוגרי בית צבי לאורך השנים. המחזמר גם הופק לסרט קולנוע עם יו ג'קמן.
ההפקה בהבימה מיוחדת גם בכך שהיא מורכבת משני קאסטים של תפקידים ראשיים ומרכזיים. הקאסט השני מורכב בחלקו משחקנים חדשים וכישרוניים במיוחד, וכאמור אחדים מהם סיימו רק לפני שנה-שנתיים את לימודיהם בבית צבי.
אמיר דדון מגלם באורח מושלם את תפקידו של ז'אן ולז'אן. דדון הוא פרפורמר משובח, זמר מופלא ושחקן מוצלח. יגאל שדה מוצלח מאוד בתפקיד הסוהר ז'אבר ומשחקו ראוי לכל שבח. מירי מסיקה היא פאנטין מופלאה ושירתה ומשחקה הם מצויינים.
גונבים לפרקים את ההצגה חנה לסלאו ואבי קושניר בתפקידי בעל הפונדק טרנדייה ואשתו. השניים הם בעלי כישרון קומי ייחודי וזכאים למחיאות כפיים מיוחדות.
הראל סקעת, זמר מעולה וגם שחקן מצוין, נהדר כמריוס. רוני דלומי היא אפונין מקסימה, ביצועיה לשירים כובשים ומשחקה טוב מאוד. טל ברגמן הענוגה, בעלת הקול האופראי הנפלא ,מגלמת את קוזט ושירתה שמיימית. עידו ברטל משחק היטב כאנז'ורא המהפכן. נועם טלמון מגלם בהצטיינות יתרה את הבישוף החס על ולז'אן שגנב ממנו תכשיטים. ומגיש משחק ושיר באורח מדהים.
ראויים לשבח רועי קקון כבמטואה וגיל קפטן כמנהל העבודה. בלהקה ראוי לציין את השחקנים-זמרים הנפלאים זוהר בדש (מגלם תפקיד ראשי בקאסט ב'), נדיר אלדר, דורון ישינסקי, ניל משען, דותן עמרני, ניסו שליו, תמר אילנאי, מאור גרינר, הדרה דדון, מירית פרג'ון ושירה רונן. צוות ילדים מתחלף מגלם משחק משובח ביותר.
הנוסח העברי של אהוד מנור הוא מעולה וקסום. ערן עצמון עיצב תפאורה נעה ושזורה אפקטים מיוחדים, לתפארת, ממש לונדון. קרן גרנק עיצבה את התאורה הקסומה. ילנה קלריך עיצבה את התלבושות התקופתיות המוצלחות. מירי לזר אחראית לתנועה המרהיבה ודוקי עצמון להדרכה הקולית היעילה. את הסאונד המשובח וללא כל פגם עיצב ליאור טבת. על התזמורת ניצח המנהל המוזיקלי, יוסי בן נון.
אין ספק שמדובר בהפקה מרהיבה ורבת עוצמה המקנה לה ללא כל פקפוק כרטיס שווה זכויות לכל הפקה מקבילה בלונדון או ניו יורק. המשימה שלקח על עצמו משה קפטן הצליחה בגדול והתוצאה היא חוייה תיאטרלית ומוזיקלית שלא ראינו כמותה בארץ.