כותרות האתמול: 3 ביולי, 1985

פיט ברנס מת ביום ראשון, בגיל 57 . ברנס, כמו בוי ג'ורג', הצ'ילבה המיתולוגית שלו, היה אליל-הפופ האנדרוגני של המחצית הראשונה של שנות ה-80 . הקריירה שלו נמוגה בעשור שלאחר מכן וגם מצבו הפיננסי היה בכי רע, לא מעט בגלל התמכרותו לניתוחים פלסטיים: ברנס התוודה לפני כחודש כי עבר למעלה מ-300 ניתוחים כדי להיראות, נו, ככה:

כאשר להיטון הציג אותו לקוראים, ברנס היה בן 26 , נשוי, חי בליברפול עם אשתו ובן זוגו. הוא סיפר שהחל להתלבש בסגנון הנשי המוחצן שלו לפני עשר שנים, ותתפלאו, דווקא התייחסו אליו יפה בליברפול הקשוחה. לדבריו. הקריירה שלו החלה בלהקה ליברפולית, "סיוטי שעווה", שאיתה הקליט שיר בשם עור שחור, עם הרבה כפל-משמעויות הומוסקסואלי, שגרם לפסילת השיר לשידור והפך את הסינגל לפריט אספנים נדיר. ברנס התפרסם עם להקה אחרת שהקים, דד אור אלייב, שהלהיט הראשון שלה היה קאוור לשיר הזה של להקת קיי.סי. אנד דה סאנשיין בנד. "הקלטנו את השיר כבדיחה. אני מתעב אותו. זה שיר חרא ומשגעת אותי המחשבה שקיי.סי. יושב באמריקה ומקבל תמלוגים על הביצוע שלנו", אמר.

הלהיט הגדול באמת של דד אור אלייב היה you spin me round שהגיע למקום הראשון במצעד הבריטי. ברנס והלהקה המשיכו להקליט ולהנפיק סינגלים ואלבומים, אבל ההצלחה כבר הייתה מאחוריו. בשנות האלפיים, אחרי תקופת שפל לא קצרה, ברנס חזר לכותרות, בוודאי של הצהובונים, לאחר שהשתתף בתוכנית סלבריטי ביג בראדר, ולאחר מכן בתוכניות ריאליטי נוספות. ברנס התכונן ליום שישי הקרוב, ה-28 באוקטובר, שבו נועד לצאת מארז (בוקס-סט) של דד אור אלייב, ואף צייץ בטוויטר, "סופר לאחור את הימים", משפט שבדיעבד מעורר צמרמורת קלה.

ביום ראשון כאמור, הוא מת מהתקף לב. את ההודעה הרשמית על מותו פרסמו יחד מנהלו האישי, אשתו לשעבר של ברנס ובן זוגו.