איפה הם היום: גדעון גרייף

גדעון גרייף הצעיר. צילום: וויקיפדיה

דודי פטימר על הזמר גדעון גרייף, שהחליט לוותר על קריירה מוזיקלית לטובת האקדמיה.

השם "גדעון גרייף" נשמע מוכר לאלה מכם שהיו צמודים לרדיו בשנות ה-60 ותחילת ה-70. גדעון גרייף (יליד 1951), נחשב לילד הפלא הראשון בישראל ושר דרך קבע בתכניות רדיו כ"תשואות ראשונות" (ה"כוכב נולד" של הסיקסטיז). להיטו הגדול הראשון של גרייף, ב-1966 , היה ביצועו ל"הצריף הקטן" (מילים: יהודה פרדיס, לחן: משה וילנסקי).

לאחר שגדל וקולו השתנה, גרייף הוציא מספר תקליטונים שנטו לפופ מתקתק ועדין וכללו שלאגרים שהפכו אותו ל"אליל נוער" שתמונותיו התנוססו במגזינים כלהיטון עולם הקולנוע. להיטיו, ביניהם “לא אוכל בלי מיכל", “עלי זהב" , “רכבות בהרים" ו“טל והרוח", כיכבו במצעדי הפזמונים ונוגנו בלי הרף בתחנות הרדיו . הוא גם הופיע בפסטיבלי הזמר החסידיים, שירי ילדים, יידיש ופסטיבל קצב לועזי .

את שירותו הצבאי עשה גדעון בגלי צה"ל כמגיש ועורך מוסיקלי .

במחצית השניה של שנות ה-70, גרייף נמשך יותר ללימודי היסטוריה וחקר השואה ונטש כמעט כליל את המוזיקה . הוא הפך לפרופסור והיסטוריון בנושא חקר השואה, כתב מספר ספרים בנושא, זכה בפרסים על פועלו זה ומרצה מבוקש בעולם.

הכותב עם גדעון גרייף